…What a day, what a day
לא היה אמור להיות יום מרגש במיוחד. הייתי צריך לקום בזמן, להגיע לתרגול באלגברה ב-8:30, לקחת את הכרטיס המקודד שלי, להגיע לאזכרה לרבין, משם להמשיך לתרגל בחדוו”א ואז להשלים חוסרים בשאר היום.
לא כך היה. הסיפור שהיה כך היה:
בבוקר גיליתי שהשרוול הימני של החולצה שלי קצת צמוד מדי. באלגברה הבנתי שיש לי נפיחות ממש מוזרה סביב התלת-ראשי הימני. באזכרה זה כבר הגיע לאזור המרפק ולא הייתה לי ברירה אלא ללכת למרפאה כי זה נראה ממש מטריד. חיכיתי שם כמעט עד התרגול בחדווא ורק אז הכניסו אותי. הרופאה ראתה אותי. סיפרתי לה, כמו שסיפרתי לאחות, איך נפצעתי והיא שלחה אותי למחלקת תאונות במרכז רפואי בבת-גלים.
לקח לי שעה רק למצוא את המקום. לקחתי פנייה לא נכונה, החמצתי יציאה, לקחתי עוד שלוש פניות לא נכונות, חזרתי כמעט חצי מהדרך חזרה, הסתבכתי קצת עם הרחובות, עליתי לכרמל וירדתי, בסוף מצאתי מגרש חנייה באזור והלכתי, שוב פניתי פעמיים לא נכון, נכנסתי בכניסה הלא נכונה ורק אז הגעתי למחלקת תאונות.
קיבלו אותי בפנים, הלכתי לרופא, רופא בדק, אמר שאין שבר, שלך אותי לצילום ליתר ביטחון. אין שבר. כנראה נקרע סיב שריר או כלי דם ויש לי דימום פנימי מסיבי בכמות שכנראה מכסה את החובות שיש לי להתרמות הדם של השנה האחרונה. אז שמו לי תחבושת אלסטית, חבישת לחץ ואמרו לכתוב כן, להקליד כן, להרביץ לאנשים לא. נו טוב, חשבתי לעצמי, זאת תהיה הזדמנות מעניינת לבדוק באמת מה כן אפשר לעשות רק עם יד אחת.
אז הלכתי חזרה למגרש חנייה, הוצאתי את הרכב לאט לאט וגיליתי שהגלגל הימני הקדמי שטוח. שמתי את האוטו בצד שוב ושלפתי את כלי העבודה. התלכלתי נורא, פתחתי את אחד השלפוחיות שלי עוד פעם וזיהמתי את המכנסיים אבל הצלחתי להחליף גלגל. לא קפצתי עליו, לא אימצתי את היד. זה דווקא משעשע: איך דברים שלמדתי בדאיטו-ריו עוזרים לי בחיים (“תיישר יד. מנוף, לא כוח”). יצאתי משם בזיעת אפי ובשארית כוחי וניווטתי שוב ברחובות המסתבכים של חיפה תחתית עד שעליתי על הכביש חזרה לטכניון. שעת חזרה משוערת 15:15.
ועכשיו צריך לעשות קצת שיעורי בית.
Posted in No Category, Stories of My Life by Eran with 5 comments.
תמיד אמרתי – אם אתה מסתבך בכבישים – שאל את מי שמכיר.
חצי חיפה בשיפוצים בגלל המטרונית הזאת. האנשים שהיו שם בקושי הצליחו לעזור לי. לא נראה לי שהיית מצליחה לתרום הרבה.
היית צריך להגיע ללין, לא? לצערי, את המקום אני מכירה טוב מדי.
(חסרות לי תאונות..?)
אבל כל השיפוצים שבאזור היו דופקים את הגיאוגרפיה הטבעית שלך.
בדיוק מזכיר לי את הספייס שאתמול ראיתי ולמדתי עליה. רק חבל שאני לא יכולה להרחיב כאן.