עולמות, יום 3: חוסר שינה, צורך בריכוז ואיחור מטומטם
חייב לזכור, אוטובוסים לא באים מתי שהם צריכים לבוא אלא לפי סדר מסויים קבוע מראש…
ביום שלישי הייתי צריך לקום מוקדם. השעון צלצל ב-9:00 אבל לא התייחסתי אליו עד 9:20 בערך. הורדתי את הכלבה של קרן למטה כי היא ממש הציקה לי וחשבה שלשבת לי על הברכיים זאת דרך טובה לשכנע אותי לקום ולפתוח את הדלת. אחרי זה תפסתי טרמפ עם ז’ניה חזרה לכנס והגעתי בדיוק בזמן כדי לפגוש את ענבל (חברתה של לילי מאתמול, שעדיין נראית לי מוכרת ממקום אחר) בכניסה לסדנת הכתיבה.
למי שלא זכה לפירוט מאיר העיניים. קראו לסדנה שניצל על שם מספר קטעי תרגיל של ורד טוכטרמן שהראו על מניעים של דמויות ואיך מתמרנים אותם. קרן (אמבר הפעם) ארגנה לנו שלוש שעות לשבת ולדבר (קודוס) אבל תוך כדי, עדיין היה לחץ זמן והתקשיתי להשלים את התרגילים בזמן. וכשכן הצלחתי זה באמת הרגיש מאוד דחוס. אולי פעם הבאה צריך לנסות ארבע שעות. חוץ מזה, החומר שהם העבירו באמת נראה לי בין החשובים ביותר בכתיבה יוצרת. דמויות והמניעים שלהם זה באמת מה שמניע (Pardon the Pun) את העלילה של הסיפור ולא שום רעיון אחר. זה מאוד מתקשר למשפט של טים פאוורס באייקון האחרון (שאת ההערות שכתבתי אני באמת כבר צריך להעביר למחשב): “No, Why? Really!”
אחרי הסדנה, הרגשתי את הצורך באוכל אבל מכיוון שלא מצאתי משהו גם טעים, גם זול וגם יחסית ממלא אז ויתרתי. בכל זאת, שהותי בקניון הספיקה לי בשביל למצוא את הכספומט (העמוס, כמובן) ולהוציא את הכסף שהייתי צריך בשביל לקנות את ה-DVD של ההופעה (חתום על ידי דין וקלאודיה – Yay Yay! Enthusiastic Fanboy!) ואת דרכי הביתה (שבסוף לא השתמשתי).
מצאתי את שחקני הקלפים שוב וישבתי לעוד משחק של King’s Blood שהצלחתי לסיים לפני ההרצאה על פיירפליי. להרצאה הזאת כן הלכתי ונשארתי כי היא הייתה יותר מעניינת. היא התעסקה רק עם שלוש מהדמויות בסדרה (ולא בכל ה-11) והיה משעשע מאוד לראות אחת מהקהל סותמת את אוזניה כל פעם שהוזכרה המילה ספוילר.
אחרי ההרצאה הזאת, יצאתי החוצה להסתכל על משחק של SPANC שניסיתי להבין. החלטתי שאם האוטובוס האחרון מהתחנה המרכזית יוצא ב-16:00 ואוטובוס מהמדיטק לתחנה לוקח חצי שעה אז יהיה הגיוני לצאת מהכנס ב-15:20 ולתפוס אוטובוס. פה הטעות. אוטובוסים לא עובדים בצורה הגיונית או מחוברת בצורה שהיא. כשיצאתי מהבניין הספקתי בדיוק לראות את האוטובוס שאני צריך בורח לי, משאיר אותי בודד וגלמוד וצריך בטרמפ.
רונן סידר לי טרמפ עם ידידות שלו אבל בסוף נסעתי עם ורד וגיא שלקחו אותי יותר קרוב.
סיכום לעולמות הולך בערך ככה: נהנתי מאוד אבל נהנתי יותר באייקון. טוב היה לראות שני אורחי כבוד גם אם פחות מוכרים. משחקים זה כיף. צריך לפנות יותר זמן למה שקורה מסביב לאירועים (משחקים, אנשים, קניות). לפי החשבון המהיר שלי, הוצאתי 100 שקל על המשחק השישי מסדרת Grave Robbers, עוד 60 שקל על הספר הרביעי של הצל, 80 שקל על ה-DVD של ההופעה ועוד בערך 300 שקל על אירועים שמתוכם 70 שקל הלכו על דברים שבכלל לא הייתי בהם ועוד 70 שקל על דברים שהייתי יכול לוותר עליהם. לא, אל תרחמו עליי ואל תגידו לי שאני טיפש. זה יהיה תזכורת לעתיד.
לפחות לא הוצאתי 800 שקל כמו באייקון. (-:
לילה טוב.
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
אין לך מושג על גודל המלחמה, יריקת הדם, המאבק האפי וההקרבה שלהשיג שלוש שעות לסדנת כתיבה דרשו ממני
ובל נשכח שסדנת הכתיבה הזו שעליה נחמתי כל כ ך קשה הייתה ממומנת ע”י חסות ספציפית וייעודית!
אני מקווה שבכנס הבא הגופים המארגנים יהיו יותר מנומסים ומתורבתים ומביני עיניין בנושא אבל באמתצ שלדרוש 4 שעות שלא משלמות על עצמן זה קצת מוגזם, אפילו עם מימון.
ועכשיו לאחר שנאמתי את הנאום הטראגי הנ”ל
אני חייבת לציין שהמאמץ הוכיח את עצמו
יולי הייתה מאושרת, כל באי הסדנה היו מרוצים
המבצע הוכיח את עצמו
וייייאארררר כי טוב
אם תהייה לי האפשרות אני אלחץ להמשך ההסדר הזה גם בכנסים בעתיד.
לא ביטלתי את המאמץ ואני עדיין מריע על הזמן שניתן לנו. אבל אולי מה שצריך לעשות זה לא לשבץ אותנו בתוכנייה אלא רק לפנות לנו מקום.
באייקון האחרון, פשוט החרמנו את אזור הפילקסינג הקטן שאחרי הדלת לאשכול פיס (איפה שהקימו את הסוכה…) וישבנו שם בערך שעתיים. אני לא יודע איזה אזור במדיטק אפשר לפנות ולגדר לנו לכמה שעות (אולי חלק מהספריה?) אבל זה נראה לי מה שצריך לעשות: להגדיר אזור אחד ‘כאזור סדנאות הכתיבה’ ולהציב בכניסה אליו שלט בסגנון: “כל הנכנס בשערים האלו מתחייב להשתתף בסדנת כתיבה או לסתום את הפה.”
I sugest you join a con managing team in the managment level first since explaining all the various misscoceptions you have in this matter is to write far longer then my time allows.
lets open the discusion after Bidyon, ok?