קולנוע
אתמול הלכתי לקולנוע לראות את The Last Jedi. וזה גרם לי להבין משהו.
לפחות מבחינתי — למרות שאני משאר שהדבר נכון לגבי הרבה מאוד מהאנשים הדומים לי מבחינת האמצעים העומדים לרשותם — היתרון היחידי שנשאר לקולנוע באמת הוא תקופת הבלעדיות של ה-3-6 חודשים על סרט שרק יצא. הסיבה העיקרית שהלכתי לראות את The Last Jedi בקולנוע ולא חיכיתי עד שיצא לוידאו כדי שאוכל לראות אותו על מסך ה-60″ האיכותי ועם מערכת הקול ה-5.1 שיש לי בבית היא כי כל האנשים שאכפת לי ממה שהם אומרים כבר הלכו לראות אותו והדיון באינטרנט כבר התחיל. ולפחות כשזה מגיע למלחמת הכוכבים, לי זה מאוד חשוב להיות חלק מהדיון. לא רציתי שהוא ישאיר אותי מאחור.
אז אני לא מתחרט על כך שראיתי אותו בקולנוע. הסרט טוב. אבל הוא לא הפיל אותי על הרצפה. הוא לא Empires Strikes Back. הוא היה הסרט המתאים לחלק הזה של הסיפור אבל הוא לא בלי בעיות וחוסרים. אבל כן קצת כואב לי על 40 שקל בשביל כרטיס קולנוע ועוד בערך 30 שקל של פופקורן.
אז זהו, אם לא קריטי לי להישאר מעודכן עם הדיון הקולנועי לגבי סרט מסוים, אם לא אכפת לי לראות את הסרט בנקודה המסוימת בזמן שבה הוא משוחרר לקולנוע, אני לא חושב שאלך יותר. וכרגע, הסרטים היחידים שכנראה שווים את ההשקעה הזאת הם סרטי מלחמת הכוכבים והעולם הקולנועי של מארבל.
Posted in Practice, Thinking Out Loud by Eran with 4 comments.
אז בעצם, מה שאתה אומר זה שיש מחיר שאתה מוכן לשלם כדי לראות סרט בקולנוע, וזה שילוב של לחץ חברתי וכסף. אני מניח שאם העלות של הקולנוע היתה אפס שקל אז היית יוצא יותר לקולנוע? ז”א היה רק נשאר איזון העלויות בין זמן\עלות הנסיעה לכמה לחץ חברתי יש לראות את הסרט.
בדיוק כך. אם קולנוע היה חינם, כנראה שהייתי הולך לפחות כמה פעמים בחודש. אבל אם הוא היה עולה רק 20 שקל או 20 ומשהו אז גם הייתי הולך הרבה יותר.
אני לא יודע איך מנהלים קולנוע ואילו שיקולי תקציב צריך לעשות אבל, כמו בהרבה תעשיות אחרות, הדרך הכי טובה כרגע לשפר את הרווחים היא להוריד עלויות.
הסרטים מועברים דיגיטלית, אפשר להזמין כרטיסים באינטרנט או במכונה במקום. זה כבר אפשרויות טובות לחסכון. למה המזנון לא יכול להיות כמו סופר או בופה, שהכניסה תהיה שער אוטומטי ורק אדם אחד שישגיח?
הבעיה העיקרית של בתי קולנוע זה הסכמי ההפצה של הסרטים – המפיצים דורשים ומקבלים גם מחויבות להפיץ את כל הסרטים של המפיץ (אפילו אלה שהם ממש גרועים) וגם משהו כמו 90% ממחיר הכרטיס. חלק מהסיבות שהקולנועים בעיתיים זה שהם מרוויחים כמעט אך ורק מהמזנון ולכן אין להם הרבה אינטרס להשקיע באיכות חווית הצפיה.
אין סיבה שחווית הקולנוע תראה כמו מסך ביתי גדול עם מערכת סאונד בסיסית – מלבד כך שאין בזה כסף. אם זה היה רווחי לתת לך חווית צפיה משודרגת, אז היית מקבל.
ולכן יש את המחשבה עכשיו להכניס שוב את אולמות הקולנוע תחת כנפיהם של המפיצים עצמם, שאולי כך כולם ירוויחו יותר טוב ולא יהיו חוזים דרקוניים כמו אלו.
זה מבאס והלוואי והיה יכול להיות איזה שהוא חוזה שאומר שזה 80-90% עד שהמפיקים מחזירים את ההשקעה ואז זה מתחלק חצי חצי או שאולי האולם יכול להגיד משהו בסגנון של, ‘הסרט הזה עלה לכם 200 מיליון בהפקה ועוד 200 בשיווק?! אין מצב שאני לוקח עליי את האחריות הזאת’ ואז מפיקים היו חושבים יותר כמו דיוויד בלם ועושים סרטים זולים.