יום חמישי – רק עוד פעם אחת ודיי
2016-05-27
התכנון להיום היה ללכת ל-Dublin Falconry ולעשות Hawk Walk אחד אחרון. לקח לנו שני בלבולים למצוא את המקום אבל בסוף הגענו לבקתה קטנה בקצה של מתחם ספורט אתגרי (כי זה מה שעושים כשיש כל כך הרבה שטח כמו באירלנד: גולף וקרבות כדורי צבע). המדריך היה בן אדם מאוד חברותי והעוזר שלו צעיר יותר ועזר לנו לצלם. לקחנו את הנץ הבוגרת ומנוסה יותר והעפנו אותה והלכנו איתה וצילמנו ואז הוא שאל אותנו איפה היה לנו הכי טוב עד עכשיו, מבין כל המקומות שעשינו בהם את זה. ושנייה אחרי זה הוא הדגים לנו איך ציפור טרף מגיבה לפקודות, הולכת על האדמה, עפה אל חוטי החשמל, איפה שרק יונים הולכות בדרך כלל, ואז עפה לענף המסוים שמצביעים עליו. וכדי להתעלות על זה, הוא אמר לה ללכת לבד במעלה הגבעה, לטפס על המתקן של האומגה, לעלות לעמוד שאני אמרתי ואז לעוף משם ליד שלי. וואו.
ואז סיימנו עם תה ועוגיות.
משם לא היו לנו שום תוכניות חוץ מלחזור לב’ ולנוח. אבל עברנו ב-Skerries שוב בדרך והתחשק לי לקנות קצת זבל לאכול כי כל מה שנשאר לנו לעשות זה לנוח ולבלות ביחד, בנחת. אז עברנו ב-SuperValu המקומי וקנינו עוד כמה דברים בשביל הכיף שלנו. בדרך החוצה, קצת הסתבכנו ביציאה ועד שהצלחנו למצוא את הדרך, מעין הבחינה במסעדה איטלקית ודרשה שנלך לאכול שם. התרציתי, עצרנו, נכנסנו וטוב שעשינו זאת. זאת הייתה מסעדה איטלקית קטנה ונחמדה עם שף איטלקי אמיתי שמייבאים הרבה מהחומרים שלהם אז יש להם בלסמי IGP וגבינות ויינות איטלקיים. הוצאנו, בתרגום מהיר לעברית, קרוב ל-300 שקל על ארוחת צהריים אבל זה היה כל כך שווה את זה. מדהים למצוא דבר כזה במקום כזה.
וזהו. חזרנו לחדר, התחרדנו, ראינו פרקים וסתם נחנו.
Posted in Maayan, No Category by Eran with comments disabled.