ביקורות בשורות

The Brave One: סרט דיי סטנדרטי על החיפוש אחר נקמה. מה שמיוחד בו הוא הדמות הראשית. היא עושה את כל ההבדל. המשחק קצת מופנם והסוף דיי צפוי אבל עדיין סרט נחמד.
The Man From Earth: עבר הרבה זמן מאז ראיתי סרט כל כך קטן כל כך טוב. רק שמונה שחקנים בתוך בקתה והם מחזיקים את הסרט בלי בעיות. הסיפור חכם ויפה והייתה שם התפתחות אחת שקיוויתי שימנעו ממנה אבל עשו אותה טוב. רעיון יפה מבוצע טוב. בהחלט מומלץ.
Preacher: ציפיתי לעוד קומיקס סופר גיבורים וקיבלתי מעשייה אדירה על הקיום, המטרה שלו ומה הופך אדם למה שהוא באמת. לג’סי יש את ‘מילת האלוהים’ והוא משתמש באגרופיו הרבה יותר. קאסידי הוא ערפד מקרי ומסכן והוא מסתיר עבר לא נעים בכלל. טוליפ היא אישה יפה ומאוהבת שמסוגלת לטפל בכל איום שנקרה בדרכה. זה לא סיפור קצר אבל הוא בהחלט שווה את זה.
הלב הקבור: דבר ראשון, אני מאוד אוהב את השפה ששמואל אדף משתמש בה למרות שחלק מהמילים הופיעו יותר מדי פעמים. כמו הלוויתן מבבל ולמרות השפה הגבוהה, גם את הסיפור הזה אני רואה כסיפור לילדים. כן, רואים שחפרו הרבה במקורות כדי להביא את כל מה שכתוב שם אבל אני מניח שהסיפור יעבוד יותר טוב על ילדים. לי הפריע שמקור כל הכוח לא ממש מוסבר. כן, יש כאלו שיש להם ויש כאלו שלא אבל לא ברור למה ואיך. וזה מאוד הפריע לי. אבל התפאורה יפה.
Hostel Part II: לא ציפיתי הרבה מהסרט השני בסדרת הריטוש וההתעללות והוא דיי חוזר על עצמו עד בערך שלושת רבעי הסרט שם רואים טיפה עוד קצת עומק לדמויות. הסיום היה בהחלט לא צפוי ומאוד מעניין אבל הדרך לשם הייתה יכולה להיות יותר קצרה ופחות מייגעת. אני רק מודה שאלי רות’ לא הראה לנו כמה דברים שבאמת לא היה צריך לראות.
Saw IV: עכשיו זאת סדרה שעדיין עובדת. המלכודות מדהימות, הסיפור מצוין והתמרונים ש-Jigsaw עושה בשאר הדמויות נהדרים. הסרט ממשיך כמעט ישירות מהסרט הקודם וסיבוכיות הזמן שם קצת מקשה לתפוס את הסדר של הדברים אבל כשהכל מתיישב, אי אפשר שלא לחייך. אני מצפה כבר לסרט הבא וחבל שבארץ עוד לא תפסו את זה.
Return to House on Haunted Hill: אחרי שראיתי את הסרט הזה אני כבר לא כל כך בטוח אם ראיתי את הסרט הקודם. הסרט השני הוא סרט אימה משעשע לפרקים אבל בעיקר טיפשי, עם תירוץ גרוע, דמויות טיפשות ומשחק עלוב. הסרט הזה היה בזבוז של ג’פרי קומבס ואפשר להימנע ממנו.


Posted in No Category by with comments disabled.