ברכות שנה טובה
אין לי. זאת התשובה הכי טובה.
לפי שבוע בערך התקשרו אליי האחראים על החג בקיבוץ וביקשו ממנו לכתוב ולהקריא ברכה בראש השנה. הם כנראה שמעו כמה דברים שקראתי (שהיו ליום הזיכרון) והחליטו שאני כותב יפה וצריך לתרום עוד. אמרתי להם לא תודה. ביקשו שאולי רק אכתוב ומישהו אחר יקריא. אמרתי להם שלא, אני לא מתכוון להגיע לטקס.
עודד וקרן הגיעו לקיבוץ בשביל הטקס. היה טוב מאוד לראות אותם וחילוף המידע ההדדי היה מאוד פורה משני הצדדים. הם הלכו לטקס, אמרתי שאני לא. ישבתי לי בבית של ההורים ועברתי על רשימת האירועים של אייקון כדי לסמן לעצמי תוכנייה.
בדרך כלל אני מאוד נלהב ללכת לטקסים, אני כמעט ולא מפספס אפילו אחד. אבל ראש השנה לא מתחשק לי. ואני חושב שזאת הפעם הראשונה שבאמת לא התחשק לי ללכת לטקס, באמת לא הלכתי ובאמת לא הרגשתי שהפסדתי או שזה חסר לי.
עם כל היופי של השנה החדשה והתפוחים בדבש והכל, ראש השנה כבר לא עושה לי את זה. ראש השנה, מעל הכל, היה חג שבו הלכתי עם סבתא שלי. שנה שעברה עוד איך שהוא הסתדרתי. עכשיו פשוט לא רציתי. כנראה שפה נגמרים היחסים שלי עם החג הזה. ראש השנה מזכיר לי את סבתא.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.