חסך בשואה
היום יום השואה. טוב, היה אתמול אבל משום מה, בארץ הדפוקה שלנו, אם זה נוחת על שבת אז צריך לדחות את זה. וגם שינו את התאריך של יום העצמאות כי הוא נוחת על שבת. האם זה בגלל ‘קידוש השבת’ או שאולי הילדים באמת הצליחו להשפיע על הממשלה בשביל לקבל עוד יום חופש?
ובכן, סיימתי כרגע לקרוא את הכתבה הזאת בחופש. מספרת שם דוקטור על נסיעתה רבת המשמעויות לפולין וההשלכות שהיא עושה ממנה על ביאליק, קורצ’אק, תפילת היזכור והרבנים בשואה. כתבה חזקה וטובה אבל מתעלמת מנתון שמפריע לי בכל הדיונים על השואה מאז שראיתי אותו.
בלי שום חוסר כבוד לכל אלו שנרצחו באכזריות בידי הנאצים, והייתי הולך ומדליק כל נר ונר ידנית אם לא היו משתמשים במראות כדי לדמות שישה מיליון, אבל הנתון הולך בערך ככה: בקיבוץ לוחמי הגטאות יש מוזיאון. אם הולכים עם הסיור אז עולים לקומה השנייה ואז אחרי הפנייה השניה (אחרי הפרסה במסדרון השחור לבן) יש לוח על הקיר. על הלוח הזה רשומים המון מספרים. המספרים מתעדים את ההרוגים במלחמת העולם השנייה, שואה ולא שואה, יהודים ולא יהודים.
המספר הכי מטריד, כמובן, נמצא למטה ולידו כתוב “סך הכל”. המספר הזה הוא שבעים מיליון. תנו לי רגע להשתמש במתמטיקה כדי שזה יהיה יותר ברור – 70,000,000! יהודים, נכים, הומואים, מתנגדי המשטר, פולנים, חסידי אומות עולם, חיילים מכל מדינה. שבעים מיליון אנשים איבדו את חייהם במלחמה הנוראית וחסרת הטעם ההיא. ולא צריך להתעלם מזה.
Posted in Less Interesting News, No Category by Eran with 4 comments.
לא מתעלמים אבל כן מחזיקים קרוב יותר ללב את מה שכואב יותר אישית.
אם תתחיל לדאוב על כל אחד בעולם שאי פעם מת בנסיבות איומות אתה תהפוך לצמח.
אנחנו כעם ממדרים את הכאב ליום אחד המוקדש במיוחד למתים שלנו.
אתה קוסמופוליטי מכדי להתמקד רק במתים היהודים.
זה בסדר גמור.
עם אחד לא יכול להיות המצפון של כל העולם. יש לעם היהודי את המתים שלו להתאבל עליהם.
אנחנו כן מודעים לכך שהיהודים היוו רק עשירית מכלל הנרצחים. אבל נהוג להתאבל על המשפחה שלך ולהשתתף בצערם של שכניך, א להתאבל איתם.
נכון לגמרי. אני גם הייתי בפולין, גם הקראתי את הסיפור של המשפחה שלי וגם נשברתי ובכיתי בחדר הנרות בבירקנאו.
אבל זה עדיין מפריע לי שב’יום הזיכרון לשואה ולגבורה’ אין אזכור אחד, חוץ מאותו מוזיאון בלוחמי הגטאות, לכל שאר הנרצחים.
I totally disagree with you.
The memorial day is NOT for the horrors of war. It is, with great intention, to the memory of the holocaust.
It is intended to teach and warn us about the unique characteristics of this crime – not only the scale, but the beaurocratic organization, the German treatment of the jews as a separate war parallel to the military one, and all its jewish and universal implications.
You must not treat the holocaust as “part of WW2” in any way; it was a unique event and must not be underestimated in that way.
אבל אפילו כשאתה מתייחס לזה. הרבה אנשים מתו לפני וחוץ מהיהודים.