דודה מאוחרת
היום היה מקרה מאוד מוזר. דודה שלי תפסה אותי באמצע העבודה.
הייתי עסוק בשטיפת הרצפה של הכניסה לחדר האוכל. כמובן, שכשאני עובד עם מכונת שטיפת רצפה גדולה ומרעישה אז אני שם אוזניות ושומע מוזיקה. באותו הזמן, הייתי דיי לחוץ על העבודה הזאת. הייתי צריך לסיים אותה. לא היה לי זמן. המכונה גם לא ממש שיתפה פעולה. אז היא עושה לי איזה שהיא תנועה עם האוזניים שכנראה הייתי אמור להבין שהכוונה הייתה אליי.
אחרי שכיביתי את המכונה ואת המוזיקה כדי לברר מה היא רוצה, היא שאלה אותי את אחת השאלות היותר דפוקות שאפשר לשאול באותו הזמן: “אתה לא הולך ללמוד משהו?”
מחשבתית עניתי, “?WTF”. מילולית, נפנפתי אותה כי לא היה לי כוח לדבר איתה.
עכשיו אתם חושבים שזאת שאלה מאוד יום-יומית ואין שום סיבה להתרגז ממנה אבל אתם לא יודעים את היחסים בינינו, או יותר נכון, את החוסר בהם. בואו נגיד את זה ככה, אני חושב שעד הבר-מצווה שלי לפחות הדודה שלי, אם בכלל ידעתי שהיא קיימת, ריחפה אצלי איפה שהוא מאחורי התת-מודע. עד כמה שאני יודע, הקשרים בין שני הצדדים האלו של המשפחה היו מאוד רופפים הרבה זמן. המצב היה כזה שכשכתבתי את הקטע שלי ‘שני גיבורים’ ליום הזיכרון אז אבא שלי התריע שאולי היא לא תאהב אותו. אני אמרתי שלא אכפת לי. זה משהו שכתבתי מהלב ואם יתנו לי להקריא אותו אז אקריא אותו.
ועכשיו, משום מקום, היא פתאום מתעניינת בי. ואני שואל, למה? למה עכשיו? מה פתאום? וגם, מה אכפת לך? ואיפה היית במשך שאר החיים שלי? איפה היית כשאת אחותו ואחיו של אבא שלי ביקרנו כל חג שני? והאם את מצפה שאת הזיכרון של הדודה המרירה אני אחליף בן-לילה?
Posted in No Category by Eran with 5 comments.
יודע, יש לי דודה שהיא בדיוק להיפך. היא _תמיד_מתעניינת, אבל לא מתוך אכפתיות, אלא מתוך חטטנות ורצון לדעת כל דבר כדי שיהיה על מה לרכל אחר כך,
אז מה עדיף?
את זו שלא אכפת לה ואפשר לנפנף או את זו שמחטטת ואי אפשר להתעלם ממנה?
אני חושבת שאני מעדיפה שלא יתעניינו בי, ואם יום אחד כן מראים התעניינות, אז עונים בכבוד, אך בלקוניות ובאדישות.
אני רוצה משהו באמצע.
אולי אצל החיים בקיבוץ המשפחות מלוכדות יותר, אבל בחיים שלי מעולם לא התקשרה אליי דודה או דוד סתם כך כדי לשאול לשלומי. רק אם נפצעתי/חליתי/חגגתי יום הולדת או היה ממש צורך בכך, אך מתעניינים באמת כשנפגשים בארועים משפחתיים, חגים או סתם ביקורים של מדי פעם.
זה מה שאתה רוצה?
אני הכי אשמח לדוד כמו בסדרות האמריקניות הישנות.
זה לא נכון שדודה לא התענינה בך עד עכשיו פשוט לא הי לך זמן לשים לב ונכון שהקשרים ביננו לא כמו עם המשפחה מהצד של אבא אבל ככה זה כבר כמה זמן כשסבתא עוד היתה ארוחות ערב בשבת זה היה אחרת רק ההית קטן ויכול להיות שאתה לא זוכר.
בכל מקרה יש לי רק אחות אחת אז תתגבר ותתבגר ולא תנפנף כל אחד ששואל אותך על לימודים זוהי שאלה ששואלים היום כל צעיר בגילך.