צרות של אחרים
אז אני חולה רשמית כבר יום רביעי. הדבר היחידי שאני מסוגל לחשוב עליו הוא כמה אני מקשה על אנשים.
כן, מציק לי שאני הולך לשירותים חמש פעמים לפני ארוחת הצהריים. ומפריע לי שהבטן של מרגישה כמו כור גרעיני. ומטריד אותי שיש לי כאב ראש בגודל של כוכב-לכת ששני אופטלגינים לא מצליחים להוריד. ואני בהחלט לא אוהב את זה שהכרוב המבושל שהיה לי כל כך טעים לפני שבוע, עושה לי עכשיו רצון להקיא ואפילו כף של אורז אני לא מסוגל לסיים.
אבל על מה אני חושב? על זה שאני תוקע את איציק בלי עובד. על זה שלליב חושבת שאני נהיה אנטיפת בגלל שאני לא מסוגל לעבד יותר מאות חושי אחד כל פעם. על זה שהייתי צריך לבקש מאח שלי לעבוד במכונת כלים ביום שישי של חג הקיבוץ. על זה שאני לא עוזר לפנות את השולחן בארוחת ערב כי יש לי כוח רק לאכול את המרק בקושי לפני שאני חייב להניח את הראש על משהו. ועל זה שאני מטרטר את פאראדייב עוד פעם ועוד פעם כי גם הפעם אני לא יכול להגיע.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.
אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל, תפסיק לחשוב על אנשים אחרים!!!
תנסה להתרכז בלהבריא…
:))