שבעה חודשים

And that’s all I have to say about that למען האמת, לא. יש לי יותר מה להגיד. מעין הזכירה שבקרוב זאת תהיה מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לה. זאת כבר מערכת היחסים הארוכה ביותר שהייתה לי. ובקרוב אנחנו הולכים לעשות את המעשה, לסגור את הלולאה ולחתום את העסק. וזה לא מפחיד אותי. זה רק קצת מלחיץ אותי כי אני רוצה שהכל יעבור בסדר בלי תקלות. אני עושה את זה בלי שום בעיה. ואני חושב שעיקר הבעיה, לא שלי אלא של אנשים אחרים, היא הנורמה שהתרגלו אליה. אני חושב שאנשים התרגלו לחוסר בטחון, התרגלו לנישואים שמתפרקים ולכך שצריך לקחת הרבה זמן כדי להיות בטוח שהבן אדם הזה הוא מי שאתה חושב שהוא. אבל אצלנו זה לא ככה. אנחנו לא מסתירים ולא מפחדים להראות. אנחנו כל הזמן מדברים, אנחנו מדברים על דברים שאולי נעשה בעוד עשר-עשרים שנה ועל דברים שאנחנו נעשה כל מה שאפשר שלא יקרו. אצלנו, הכל על השולחן וזה למה אני בטוח. כי מעין משתפת באופן טבעי ואני אמרתי שאני לעולם לא אשקר לה. כבר חלקתי איתה דברים שמעולם לא סיפרתי למישהו אחר ואני לא מתכוון לספר. כי אני סומך עליה ובוטח בה ואני יודע שפה מולי נמצאת אהובתי, שומרת הסודות שלי וחברתי הטובה ביותר. כי אני יודע. כי כשפרדה של יותר מיום כואבת וכשלשים את הראש בחיקה שתלטף אותי הוא הדבר שאני הכי רוצה לעשות וכשאנחנו יכולים לשבת ולא לעשות כלום ואני לא אשתעמם או אדאג לזמן שבורח אז אני יודע.


Posted in No Category by with 2 comments.