פרסי האיג נובל 2009
הם כבר כאן. וחלקם גם דיי מצחיקים.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.
פרק שלישי – ימים בחיים אמיתיים
לתחילת הסיפור. לתחילת הפרק. בפעם שעברה. ידה של שירן שוב נגעה בשלו אבל הפעם הייתה זאת תגובה לכך שניסה להוציא את הפנס מאפודו. היא הצמידה את אצבעה לפיו והושיטה לו את העכבר. הם צעדו בשקט במורד העמדה לכיוון הגדר. אחרי הירידה מהגבעה הקטנה, היו עוד עשרות מטרים בודדים עד לשביל הטשטוש. נתנאל מתח את הרצועות והלביש את העכבר על עיניו. לא היה לו מושג איך שירן רואה מכיוון שהוא, גם עם מגביר אור כוכבים, בקושי ראה את הדמות שניסתה להשתחרר מחוטי הברזל בלי שאף אחד ישים לב. איך היא ראתה את זה מלמעלה, ועוד בזמן הויכוח שלהם, הוא לא רצה לנחש ובספק אם שירן תרצה או תוכל להסביר לו. מה שזה לא היה זה היה גדול. גבוה בשני ראשים לפחות מבן אדם רגיל וכפליים רחב. והוא נאבק לעבור דרך חור בגדר. נתנאל ושירן מיהרו אך ניסו לשמור על צעדיהם שקטים, לא מעשה פשוט על אדמת כורכר בדממת הלילה המדברי. כשהתקרבו לדרך הטשטוש, המפלץ כבר הספיק להשתחרר ברובו. רק רגלו עוד הייתה תקועה בסריג המתכת. מהמרחק הזה כבר היה ניתן להבחין ביותר פרטים, בידיים הארוכות והטפרים, ברגליים עם המפרקים הכפולים, בראש המוארך והשיניים. נשקיהם הובאו במקביל לקרקע באינסטינקט, אותו אינסטינקט ששלח את מבטיהם למעלה, לשמיים האפלים. ואכן, שם הוא היה, מחייך עליהם מתוך שמיים מעוננים, ירח מלא לחלוטין.
Posted in No Category by Eran with 1 comment.