אז אלו היו מילואים…
הצלחתי להוריד את הקצין שלי לשישה ימים ולשחרר אותי, כדי שאני אוכל להגיע למבחן. אני כבר מתחיל לפקפק בכמה זה יעזור לי. לא קרה הרבה. ניצלתי את הזמן לעבור על מבחנים, לפתור שאלות. זרקו בקת”בים על אחד הסיורים ואני נכנסתי לתוך הקו הירוק בשביל לתקן מכשיר קשר. חוץ מזה לא היה משהו מעניין במיוחד. גם זה לא היה מעניין במיוחד. ועכשיו הגיעו הציונים של המבחן בחדוו”א 1ת. אם אני לא טועה, זה נחשב “עובר בקושי”. האם אני בכלל לא יודע איך להתכונן? איך זה שיש לי חברים שמוציאים 90 ו-100? חלקם גם בקורסים מתקדמים יותר. חלקם גם מוציאים יותר גרוע. אבל זה רק הסמסטר הראשון. זה לא אמור להיות נורא קשה, נכון? או שאולי אני כבר התרגלתי לכך שהכל הולך לי בקלות. חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי ואלגברה א’ זה כבר לא לוח הכפל. אני כבר לא ממש זוכר מה למדנו במתמטיקה בתיכון. אני רק יודע שלא אהבתי גיאומטריה. אז מכאן אני צריך להתחיל ללמוד לעוד מבחן באלגברה וחדוו”א שמתקיימים באותו שבוע בתחילת יוני. זאת אומרת, לסיים את המבחן בספרתיות, שבאמת לא אמור להיות כל כך קשה, ואז לחרוש את החומר תוך כדי הסמסטר השני. ואני עוד רוצה גם לראות את ההרצאות של הסמסטר השני לפני הכיתה כדי שאני אוכל לכתוב את החומר. להוסיף לזה עוד סיפור שאני רוצה לסיים לקראת בדיון שאני לא בטוח אם אני בכלל יכול להגיע אליו. וגם לא הגעתי לאף בדיון אחר. ועוד שלוש הרצאות שאני רוצה לכתוב ועוד שני סיפורים לשפץ ולתקן. וכמובן גם מפגשים של אור ירוק שאני צריך להעביר בתדירות מטרידה לפעמים. לא בשביל Continue Reading →
Posted in No Category by Eran with 6 comments.