Specialisation

“Don’t you find it funny that in each one of those movies, they describe the aliens as just humans but better?” Jack said and shoved another bunch of popcorn into his mouth.

Vel picked up the remote and pressed the pause button. Jack looked at him and saw the grim expression.

“Uhm… oh… sorry,” Jack said, stopped moving his hand towards the popcorn bowl, and just stared.

“No,” Vel said, “I don’t find it funny at all. It is the burden of my home.”

“What do you mean by burden? I know where you come from. Weren’t you specifically selected and bred to be better?””

“Yes. And that’s the problem. The first group taken were a group of humans selected for their desirable traits. Not a lot of diversity. And they were given the tools to be even more specialised. The next groups to come were forced into this specialisation. And this was about a thousand years ago. You can do the math from there. So, while I am stronger than the average human and with better reflexes, and while I can set your pillow on fire by concentrating hard enough, we lost a lot of potential along the way.”

“Potential? My kindergarden teacher told me I had potential. When I was 15 I realised that word didn’t mean much.”

“Not that kind of potential. I’m talking about actual genetic potential. Do you know what Eugenics is?”

“Uhm… yeah. That’s the idea that you can selectively breed humans to be better and improve the race by discarding the ‘unwanted’.”

“Close enough. Eugenics was built on the concepts of evolution only replacing natural selection with human selection. The people who did it thought that if they got rid of the ‘mutations’, they could breed a super-human. But they forgot the other essential part of evolution: diversity and random change. If you take that away, if you eliminate anything outside of your simple frame, you lose the driving force. And you don’t even know what you’re missing. Our… ‘benefactors’ made the same mistake. They picked the intellectuals and the driven and gave us a purpose. And we hurled towards that purpose for over a thousand years now. So, yes, we are more technologically advanced and genetic improvements made me ‘better’. But what did we lose along the way?”


Posted in From the Writing Desk, Stories by with no comments yet.

Temp Logs into Documentation

Here’s an idea I had while writing a server application I needed to test on a remote computer with limited debugging abilities…

I insert debug logs, temporary logs, before and/or after important sections of flow so I could see in the console what is going on and what is failing. But I wouldn’t want them there when the app rolls into production.

And then I thought, people hate writing in-line documentation but it’s quite important. And here I have all these debug logs explaining what is going on. So, instead of deleting them, comment them out. Then I have them for later, if I want, and they pretty much function like in-line documentation.

Win-Win!


Posted in IT, Life, Practice, Programming, Thinking Out Loud, Work by with no comments yet.

14 years

This blog has been around 14 years.

I celebrate that birthday 3 days after John Scalzi’s Whatever and 3 days before Talk Like a Pirate Day.

I haven’t felt much creativity or ability to write here for a while but this is my home on the web and no one can take it away from me (except my brother. Which I hope will never mind hosting it).

I think I should write here more. I’ve got a few ideas. I’ve been trying to write about my work, about cool solutions I find, and about other stuff that cross my mind. I try to be on Twitter more because communities but 280 characters is a nasty limitation. And I hate Twitter threads.

More people should have their own website. I would rather just subscribe to an RSS than rely on Twitter or Facebook to let me know what my friends are up to.

I promise there will be more soon.


Posted in Life, Me by with no comments yet.

קצת גאה בעצמי

היה לי יום טוב היום.

זאת אומרת, הוא התחיל בזה שחשבתי שיש לי שעון ואז גיליתי שיש לי אבל, משום מה, הוא לא העיר אותי. אז היפלתי על מעין לטפל במוצארט בבוקר ומיהרתי החוצה.

סיימתי עוד פרויקט בעבודה והראיתי אותו לבוס. קיבלתי כמה תיקונים עליהם אני עדיין עובד. בסדר. אבל אני כן גאה בזה שבשביל להשיג כל מיני אפקטים הייתי צריך להשתמש בחבילת תוכנה שכולם משתמשים בה אבל לא הצלחתי לגרום לה לעשות בדיוק מה שאני רוצה. כששאלתי, התשובה שקיבלתי היא ‘יש דרך אבל היא לא כל כך טובה אבל ככה כולם עושים’. אז לא רציתי לעשות את זה ככה. כתבתי גרסה משל עצמי.

לא שכתבתי ספריה פופלארית מאפס אבל, אם היא מסוגלת לעשות א’ ועד ת’, אני צריך ח’ וחצי, אולי שני ח’. והיא לא הייתה יכולה לתת לי את זה. אז לקחתי שעה וחצי וכתבתי משהו שעושה שלושה וחצי ח’, כדי שיהיה וזה כבר היה על הדרך.

וחזרתי הביתה ועשיתי התעמלות. יום בטן. לא הצלחתי להגיע לגבול הנוכחי אבל הצלחתי לסיים את הקודם בהצלחה. לפחות זה. אני כבר מרגיש יותר טוב. בהחלט יותר ערני ואנרגטי.

😉


Posted in IT, Life, Me, Programming by with no comments yet.

Human Etiquette (or, The Art of Not Being a Dick)

Driving Etiquette, Lesson #2

When you want to do something different on the road, check yourself. If it’s going to force another driver to change direction, slow down or otherwise change what they’re doing, don’t do it. Except in emergencies.


Posted in Humanity, Life, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

Human Etiquette (or, The Art of not Being a Dick)

Driving Etiquette, Lesson #1

If you want to change a lane, here is what you do.

Step 1. Signal you wish to turn. But stay in your lane.

Step 2. Check your mirrors to be sure you’re not going to make anyone slow down with your crossing and especially, that you won’t crash into anyone.

Step 3. Change lane quickly and safely.

Step 4. Turn the signal off.

Addendum: If you wish to cross several lanes, perform steps 1 to 3 for the first lane and then repeat steps 1 to 3 for every subsequent lane.

Important notes: DO NOT cross without signalling. DO NOT perform these steps out of order. DO NOT skip any of these steps. DO NOT use someone else’s sense of self preservation against them.


Posted in Humanity, Life, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

העולם הסתדר לפי תחומי עניין

כבר הרבה זמן אני אומר: זה לא שאני לא מספר לאנשים מה קורה איתי כי אני לא רוצה. אני לא עושה את זה כי אין לי כוח להבדיל.

בדרך כלל, כשאני רוצה לדבר על משהו, יש כמה וכמה אנשים שמעניין אותי לדבר איתם על זה אבל הם נמצאים ב-3-4 מעגלי היכרות שונים שלי. אז אין לי כוח לפנות לכל אחד בנפרד ולנהל 20 שיחות שונות על אותו הדבר. אני מעדיף להגיד את זה רק פעם אחת.

תכלס, זה מה שהרשתות החברתיות מאפשרות, לפנות לקבוצת אנשים שחולקים איתי תחום עניין, לא משנה מאיפה אני מכיר אותם, ולדבר איתם על נושא שקשור לתחום העניין הזה. ואם זה משהו אישי, אני פשוט כותב את זה כאן אם זה ארוך או ישירות על הדף שלי ברשת החברתית אם זה יחסית קצר. בכל מקרה, אם אני כותב את זה פה, אני אחלוק לרשת החברתית ואז אפשר להגיב לי במקסימום שני מקומות.

זה כל העניין. והעובדה, שהרבה שיחות שבעבר היו מתנהלות במישור פרטי מתנהלות על פני רשתות חברתיות בפני מאות ואלפי אנשים, אומרת לי שאני לא היחידי שמרגיש ככה.


Posted in Humanity, Life, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

Notifications While You Sleep

This is something I haven’t seen addressed anywhere and it’s something that’s come to bother me recently. There are a lot of development guides that address how to properly monetise, how to design a menu system, how to prod your users just right, and so and so. But I’ve seen nothing about how to manage your notification in a way that makes sense if you consider they are being ignored 6-8 hours a day.

I will discuss this using examples from some of mostly notifying apps:

First, The Failures:

  • GReader. It’s a bit of an oldie and isn’t maintained much but it’s still very useful. What it does is check for updates every X minutes, download updates and notify how many items there are now and how many are new. And it overrides previous notifications. So, I can’t see the total amount of new items since I last opened it. That’s annoying.
  • Twitch. Whenever someone you follow goes online, you get a notification. And any new notification overrides the previous one. This isn’t horrible when I’m awake because I can just open the app and see who’s online. But, when I sleep, trillions of notifications could go by, people I care about could have streamed or uploaded and then I’ll have to go and check manually to see if I missed something important.

Secondly, The Overdoer:

  • Discord. Whenever I have a new notification from Discord, it’s add to the bar. Not collapsed, not counting, just adding to the bar. So, after a busy night, I might have 8-10 notifications just from Discord. I don’t miss anything but it can be done better.

Thirdly, How it Should be Done:

  • Gmail. Not a big surprise that a Google app does it correctly. New notifications just get added to the original one. From one big new email alert, it turns into a list of new things, which can be swiped open or clicked to go to the app.
  • Business Calendar. But I would also like to mention the greatest calendar app on the market, which does it very similarly. New notifications get bunched up, I can swipe them open and then open them individually or open the pop up window to manage all of them.

So, please, please, someone learn from this.


Posted in Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

?כמה שינוי כבר הורג

אני משחק עכשיו את Deus Ex: Mankind Divided וזה, בצורה מאוד לא מפתיעה, גרם לי לחשוב על Alita Battle Angel בעיקר בהקשר של זהות.

אני לא יודע אם זה מופיע בסרט, לא זוכר אם זה מופיע בסדרה אבל זה בטוח מופיע בקומיקס. אחד הדברים שבאמת היו גאוניים, מבחינתי, הוא שכשאליטה נרשמת להיות ציידת ראשים, הם סורקים ומסמנים לה את המוח. כי בעולם שבו קיברנטיקה כל כך מתקדמת ואנשים מחליפים גפיים, חלקים אחרים, ואפילו פרצופים, הדרך היחידה לדעת שמדובר באותו בן אדם היא כי יש לו את אותו המוח.

בעולם של Mankind Divided, אחרי תקרית גדולה שעירבה את המשודרגים, עכשיו מתייחסים אליהם כמו אזרחים סוג ב’, כאילו הצורך להחליף יד או רגל פגועה הופך בן אדם למשהו אחר ממה שהוא היה קודם. כל הסיפור של אדם ג’נסן מתחיל עם זה שהוא שודרג בעל כורחו והוא כל הזמן חוזר על כך שהוא לא ביקש את זה. והוא, בתור אדם משודרג אבל שימושי, הולך על הגבול בין החברה הרגילה והתחתית של המשודרגים.

זה גרם לי לחשוב על Star Wars. ספוילרים גדולים לטרילוגיה הראשונה. שם, דארת’ ויידר הוא בעצם אנאקין סקייוווקר. אבל הוא עבר הרבה שינויים מאז. הוא הגיע לנקודה שבה הוא טוען אפילו שאנאקין מת ושהוא הרג אותו. הוא כבר לא אותו בן אדם. אבל גם קצת כן.

אז זה גרם לי לתהות: כמה שינוי מישהו צריך לעבור כדי שהוא כבר לא יהיה אותו אדם יותר? בעולם של אליטה, הם מבינים שהדרך היחידה לזהות מישהו היא לפי המוח שלו. מבחינתם, כל עוד יש לך את אותו המוח, אתה אותו בן אדם. לפי דארת’ ויידר ובעולם של Deus Ex, מספיק כמה שדרוגים מכניים בשביל לשנות מישהו, בשביל להתייחס אליו כתת-אדם.


Posted in Humanity, Thinking Out Loud by with 3 comments.

שמאל וימין בפוליטיקה

“מקור המונחים ‘ימין’ ו-‘שמאל’ הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך. בפרלמנט זה, שנקרא “האספה הלאומית” ישבו הז’ירונדינים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה והנהגת מונרכיה חוקתית, בימין הבית, ולעומתם היעקובינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים רדיקליים, ישבו בשמאלו.”
— ‘שמאל וימין בפוליטיקה’, וויקיפדיה.

או, בקיצור, אלא אם כן אתם מתיימרים להיות צרפתים שתומכים או מתנגדים למלוכה, רדו מהמושגים האלו ותמצאו משהו טוב יותר.

אפשר לראות רק מהבלגן האדיר שיש במאמר היחסית קטן הזה כמה המונחים האלו פשוט לא מתאימים לחברה המודרנית. דברים כמו ‘הימין בדרך כלל אומר ככה אבל יש ימנים שחושבים אחרת’, או ”השמאל אומר ככה אלא אם כן זה שמאל אחר ואז זה ככה וככה’.

עזבו. אין סקוטי אמיתי.

תחשבו על מה אתם מאמינים, אלו עקרונות חשובים לכם ותגדירו אותם בעצמכם. לכו למקום שבו אתם מרגישים נוח. לא רק בגלל שאמרו לכם ששם אתם צריכים להיות או ששטפו לכם את הראש עם מניפולציות זולות.

והכי חשוב, תחשבו על זה בעצמכם.


Posted in Humanity, Thinking Out Loud by with 2 comments.