היום החליפו לשעון חורף
ואף אחד לא טרח להגיד לי. אז הגעתי לעבודה בדיוק מוחלט ב-9:00 בבוקר רק כדי לקבל את ההודעה שעכשיו 8:00.
זה באמת נשמע מוזר כשהתקשרתי ליאיר ברבע לשמונה, שחשב על לנסוע בשמונה, והוא נשמע כאילו כרגע הערתי אותו.
אני מרגיש כאילו חילקו ארטיקים חינם לכולם ואני לא הייתי.
אבל אני עדיין מרגיש יותר רע על הפעם ההיא שהיה לי כרטיס לסדנת כתיבה עם ניל גיימן ושכחתי ממנו.
אוף, עכשיו אני מרגישה מטומטמת. למה?
הנה למה: אתמול, כשגיליתי שמחליפים שעון, אמרתי לעצמי – אם אני לא ידעתי את זה, אולי עוד כמה מחברי המעופפים שם בחוץ החמיצו את זה. אז ישבתי ושלחתי הודעות לאנשים, שיחליפו שעון. עברתי על רשימת מכרי הקצרה, עצרתי לרגע על “ערן”, ואז אמרתי לעצמי: נה, ערן תמיד יודע דברים לפני. :(
הי! אני פרסמתי פוסט מיוחד לכבוד זה (כי גם אני שכחתי…)