קאמינו דה סנטיאגו – האופניים קדימה

2015-09-25

התחלנו את היום מוקדם בבוקר. יצאנו כל המשפחה ביחד בקצב צעידה. הלכנו דרך כמה העיירות הראשונות כולם ביחד. שי בעיקר התקדם בקצב שלו כשאני ומעין לפעמים עוקפים ולפעמים מחכים.

הלכנו כולם כשעה ומשהו עד שעצרנו לארוחת בוהריים בבית קפה גליציאני על הדרך שם הפצצנו את הגליציאני המסכן עם דרישות לשמונה כריכים, קפה ותה. לקח קצת זמן לקבל הכל אבל היה טעים.

משם התפצלנו. אני ומעין המשכנו בקצב שלנו, לפעמים משיגים את שי ולפעמים הוא משיג אותנו.

ראינו הרבה מקומות יפים ומגניבים שלצערי לא הצלחתי לצלם כי אחרי התמונה הזאת, הטלפון שלי מת. לא ניסיתי להפעיל מעקב אחרי הנתיב שלנו אחרי זה.

אבל עברנו אזור מאוד מיוער, ראינו הרבה כבשים, באיזה שהוא שלב, כשכבר נהיה מאוחר אז עצרנו לנוח ואני עצרתי לנמנם ואז שי השיג אותנו שוב.

ככה עושים טיול רגוע בספרד.

בסוף מצאנו את עצמנו בתחתית ההר, במה שהיה אמור להיות חצי המסע של אותו יום אבל כנראה שלא כללנו בחישוב את ההתחלה האיטית יותר וכשהגענו כבר היה דיי מאוחר ואנחנו היינו גמורים. בהחלט גמורים מספיק בשביל לא להתחיל לטפס לארזואה.

אז ביקשנו איסוף, דיברנו עם זקן אירי מעניין באותו הזמן, הוא הזמין אותנו לבוא להגיד שלום בפעם הבאה שאנחנו באזור ואחרי זה דילגנו קדימה לפדרוזו.

המלון היה נחמד. אכלנו ערב בפיצריה ליד שם אכלתי את אחת הפיצות הכי טובות שאני זוכר ושתיתי את אחד הלמברוסקואים הכי גרועים.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *