Free Ranging: Don’t Spy

אחד הסיפורים שקראתי באתר Free Range Kids נכתב על ידי ילד בן 17. הוא מספר על ידיד שלו שגדל בצורה ההפוכה לגמרי מהתורה המושרית מהאתר. הוריו של הידיד היו מסתכלים בילקוט שלו כל יום כשהיה חוזר מבית ספר “ליתר ביטחון”. מה שיצא מזה הוא ילד שיודע שההורים שלו לא סומכים עליו ורק מענישים אותו. והמספר גדל בבית בו אמא שלו אומרת לו שאם הוא הולך למסיבה שיהיה בה אלכוהול אז שיזהר לא לשתות יותר מדי ואם הוא במצב רע או צריך עזרה אז שיתקשר והיא תבוא. אז הידיד בורח מהבית ומשתכר והולך לבית חולים ולא מתקשר להורים שלו כי הם רק ירדו עליו והמספר מתקשר לאמא שלו אם הוא במקרה כן מסתבך בצרות.

מצד אחד, יש ילד שמדברים איתו, מקשיבים לו, עוזרים לו ומייעצים לו. והוא גדל להיות אדם צעיר בוגר לגילו שמסוגל לתקשר בצורה הגונה ואמיתית. מצד שני, יש ילד שמחרימים לו דברים, מחטטים לו בפרטיות ומפעילים עליו משטר צבאי.

אלו תוצאות ישירות ומדידות של צורת גידול ילדים אחת מול השנייה. עכשיו, הורים והורים לעתיד צריכים לשאול את עצמם, איזה ילד עם מעדיפים שיצא להם?


Posted in No Category, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.