סיכום אילת
כצפוי, התוכנית שלי לעדכן כל יום נכשלה לחלוטין.
שילוב של עומס של העבודה והרצון לבלות עם מעין כל רגע שכן יש לי זמן לנשום. אז בקצרה…
יום שלישי עדיין לא ממש ישנתי וניסיתי לעבוד.
ברביעי ניסיתי באמת לישון כי רצינו ללכת כולנו לפסטיבל. מאוד נהנתי לשמוע את ‘תתרן’, הם ממש טובים. וגם אסתר רדה ושבעת המופלאים לא רעים. (אולי כי זה אותו מתופף, ידיד בית ספר של מעין). לקראת ההופעה האחרונה כבר התחלתי לקרוס. אפילו “הקפה המטורף” שמעין המליצה עליו לא הצליח להחזיק אותי ובהופעה האחרונה קצת נמנמתי. לא היה לי סיכוי להגיע לג’אמים.
בחמישי עבדתי עוד קצת ובעיקר בילינו בדירה, בבריכה.
בשישי היה דומה רק שיצאתי לקניון בצהריים לקנות את השריון לטלפון החדש. וגם בשבת היה בעיקר אותו הדבר. בסוף בחרתי ב-Case Mate Tough Extreme. אני לא צריך את התוספת גודל ומחזיק של ה-Otterbox Defender (ובכל מקרה לא מוצא חן בעיני שהכיסוי הקשיח נמצא בפנים) וה-Commuter לא נראה לי מספיק. עוד מה ששכנע אותי היה המוכר בחנות שהוציא את הטלפון הפרטי שלו שעטוף ב-Tough Extreme וכששאלתי אותו כמה הוא עצמו סומך על המעטפת הזאת, הוא סיפר לי על האחיין בן ה-2 שלו שזורק טלפונים לצד השני של החדר כשהוא מסיים איתם, ועל נפילה אחת מקומה שנייה ואז הוא פשוט זרק אותו באוויר והטלפון התעופף שני מטר באוויר ונחת על המסך. ככה מוכרים שריון.
כן הספקנו, מעין, יפה, יערה ואני, לשחק משחק של Gloom בו ניצחתי לאחר קרב התשה ארוך. וביום שישי גם שיחקנו Zombie Dice, כל מי שנשאר.
ועכשיו יום ראשון ואני מנסה להרגיל את עצמי חזרה לעובדה שאני בן אדם ולא תנשמת.
אתמול חשבתי לעצמי, התרגיל הזה שואב לי את כל הזמן האפשרי אבל לפחות בשבוע הבא זה יגמר. ואז הודיעו על הארכה של שבוע. אני לא יודע אם זה טוב או רע.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.