עדכון סוף שבוע
היה סוף שבוע עמוס. כן, אל תקחו את עודף העדכונים כסימן לכך שמשעמם לי. במקרה ועדיין לא הבנתם, את רוב ההודעות אני כתוב כמה ימים לפני ושם להופעה באיחור כך שתמיד יהיה משהו כל יום. אבל עכשיו, כשסוף סוף יש לי גישה נורמלית למחשב אחרי כמה ימים, אני יכול להגיד מה בדיוק קרה.
ביום חמישי, מיהרתי להסתלק מהעבודה כדי להגיע אל אהובתי. בערב עשינו זרחין אצלה בבית והיה המון כיף. סיפורים משעשעים סופרו, עוגה קושטה וכך גם מספר צנצנות.
ביום שישי, הייתה אזכרה מוקדמת לסבא וסבתא שלי. חשוב לציין, שאזכרה שלנו היא לא אזכרה רגילה. אין בכי או טקסים מדכאים. פשוט, כולם מגיעים, מדברים, מספרים, מריצים צחוקים ואז הולכים לאכול איפה שהוא. בהתחלה היה קצת אפרפר אבל אני חושב שהיה נחמד שארוסתי פוגשת את שאר המשפחה המורחבת שלי (גם אם היו מעט חיסורים).
אחרי שנגמרה הארוחה, נסענו חזרה אליה הביתה, הרכבנו את ה-Wii כדי שיהיה עם מה להעביר את הזמן ועשינו סידורים אחרונים לקראת מסיבת יום ההולדת. אמרנו לכולם להגיע בסביבות חמש-שש וכמובן שהרבה איחרו. אבל הגיעו מספיק, דיברנו, אכלנו ופרקנו כתפיים על ה-Wii. הרבה אנשים הביאו מתנות אבל אני, למען האמת, קצת מופתע שהצלחתי לשמור את המתנה שלי בסוד כל כך הרבה זמן.
אז נתנו לי קצת זמנים מתי לעשות את זה ואיך שהוא הצלחתי לדחוק את זה בכמה דקות פנויות בין שחשובים ראשונים הגיעו לחשובים נוספים שהלכו. כי כשהבנו והחלטנו בינינו שזה הולך להיות לנצח, זה היה מאוד דומה למה שהלך בין אחי הבכור לאשתו. סוג של: “רוצה להתחתן? בסדר.”
אז ביום שישי הראיתי, שמבחירתי האישית, בלי שום לחץ ואם כל האפשרות להתחרט, אני עדיין רוצה את זה חתום וסגור ורשמי ולנצח.
כי אני פשוט אוהב אותה.
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
המתנה הייתה טבעת?
כן.
oh well, I will join the multitudes:
Mazal tov
Thank you for your cooperation. :)