בוסטון טייק סית’
או “יום אחד, שני סרטים ושלושה אנשים כחולים”
זהו, מסעותיי בבוסטון הגדולה דיי הגיעו לסיומם. כמו הספינה הגדולה שחזרה לנמל הבית, גם אני צריך לעגון אחרי ההפלגה ולהתכונן ליציאה הבאה. התכנון הנוכחי הוא לבצע קניות אחרונות (אוכל ודברים כאלה) ולצאת לטיול ביום יומיים הקרובים. כרגיל, פספסתי את התאריך שסימנתי לעצמי אבל אני לא ממהר לשום מקום ורותי לא ממהרת לזרוק אותי מפה. או לפחות, ככה נראה לי.
ביום שישי בערב, אחרי שחזרתי מהטיול האחרון בבוסטון, נסענו רותי, ג’ון, וולטר ואני לראות סרט. אכלנו במסעדה תאילנדית חביבה שהייתה בסדר אבל לא יותר מזה. היא גם הציעה אינטרנט ברשת אלחוטית אבל כנראה שלא קיימה. את הסרט ראינו באיזה אולם קולנוע ותיק שהיה פה מאז תחילת המאה הקודמת. הסרט שהלכנו לראות היה אחד שכבר רציתי לראות הרבה זמן וזאת כנראה הייתה אח’ ההזדמנויות האחרונות שלי. ראינו את An Inconvenient Truth של אל גור.
השם של הסרט לקוח מקטע בהרצאה שלו בו הוא אומר שמדענים מסויימים פוטרו מעבודתם בנאסא ומקומות אחרים בגלל שהם נתקלו באמת שהייתה לא נוחה למנהלים שלהם. הסרט עצמו הוא בעיקר הרצאה של אל גור שהוא כבר העביר אלף פעמים על התחממות כדור הארץ. היא מטובלת בקטעים מהשטח וקצת מסיפור החיים הפרטי של גור. למרות שבקטעים שהוא מספר על המשפחה שלו הסרט קצת מאט, לרוב הוא ריתק אותי ובאמת הפחיד אותי. גור מנסה להציג חלק מהנתונים שלו בצורה משעשעת אבל כשמסתכלים עליהם ברצינות הם דיי מזעזעים. זה לא סרט שחייבים לראות בקולנוע, אבל זה סרט שחייבים לראות.
ביום שבת קמתי מאוחר ולא הרבה אחרי זה, הגיע דן שוב עם בנו דיוויד וחברו שון. יצאנו לאכול ארוחת צהריים בחוץ ואכלנו, סוף סוף, במסעדת הברביקיו של לסטר. אני שמתי את עיני על קערת צ’ילי שהייתה דווקא טובה. את שאר היום בילינו בלעכל את אותה ארוחת צהריים. בין לבין גם נסענו לטייל שוב בעיר. לרותי וג’ון כבר הייתה הזמנה לארוחת ערב אז אני, דן, דיוויד ושון יצאנו העירה.הכוונה הראשונית הייתה לראות את ה-Blue Man Group. אבל כשהגענו לשם אמרו לנו שהכרטיסים הנותרים להצגה של שבע הם מאחור בקומה השנייה. אז החלטנו ללכת להצגה של עשר. בינתיים היינו צריכים להרוג חמש שעות. אז התחלנו להסתובב. לבסוף, החלטנו ללכת לסרט וגילינו שיש בית קולנוע קרוב לפארק המרכזי בבוסטון (למה אף אחד לא אמר לי?). אז נכנסנו פנימה וראינו את Beerfest.Beerfest מספר על שני אחים בעלי מסעדה שצריכים להביא את העפר של סבא שלהם לגרמניה. שם הם מגלים פסטיבל חדש מתחת לחגיגות OctoberFest. מסתבר שהגרמנים שם מאוד לא אוהבים אותם והם מחליטים, אחרי שמביסים אותם בשתיית בירה, להתאמן לשנה הבאה כדי לנצח.Beerfest הוא סרט של Broken Lizard ואני לא חושב שצריך להגיד יותר מזה. מי שראה את Supertroopers יודע כמה הוא הולך לצחוק.אחרי שיצאנו מהסרט, הסתובבנו עוד קצת ברחובות, בעיקר הלוך וחזור, לפני שחזרנו לתיאטרון בשביל ההופעה. לתאר אותה, כמו שרות וג`ון ניסו, הוא לבצע משהו כמעט בלתי אפשרי. הם לא כמו סטומפ או מיומנה. זאת “חוויית תיאטרון רבת-מדיות אינטראקטיבית יחודית”. זאת הדרך היחידה שאני יכול לחשוב על לתאר אותם. ויש להם גם מתופף מצויין ומוזיקה מצויינת. מומלץ מאוד לכל מי שמגיע לאחת מהערים בהם הם מופיעים: בוסטון, ניו יורק, לאס ווגאס ואני חושב שבעוד אחת.
הרעיון היומי: רעיון לסיפור. לא מגלה.
מה למדתי בגן היום: ארצות הברית היא בעלת היחס ק”מ/לליטר הכי נמוך בעולם. ביפן מייצרים מכוניות שעושות 45 או יותר בעוד קליפורניה פורצת דרך ורוצה מכוניות שעושות 30 עד 2010, כמו שיש בסין היום. ויש חברות שמנסות למנוע מהם את זה.
זרם הגולף הוא מערכת המיזוג של כדור הארץ. בפעם האחרונה שהוא עצר, אחרי שאגם המים המתוקים הענק שנשאר מהזמן שאמריקה הייתה חצי קפואה נשפך לאוקיינוס האטלנטי, אירופה נזרקה לעוד עידן קרח. מדף הקרח המערבי באנטרטיקה הוא גם מאגר מים מתוקים בערך באותו גודל. ויש עוד אחד בחצי הכדור הצפוני. קוראים לו גרינלנד והוא מתפרק בזמן שאתם קוראים את זה.
Posted in No Category by Eran with 5 comments.
The Golf Stream is a major current of the northern Atlantic, hence it shapes very much the weather of Europe and the east coast of northern America. There are other, not least important, streams in the ocean – so choosing it as *the* most important climatic factor is, actually, a bit narrow – though a view typical to residents of the usa.
The most important factor that shapes the climate is, of course, the location of the continents. The last major climatic change happened when Antarctica and South-America separated, which enabled a current to circumference Antarctica and created the current current regime, including the Golf Stream.Climate also has a lot to do with the sun energy that heats the equator – causing the trade winds, and so on.
A while ago I read a really interesting book on the subject, which unfortunately many people overlook.
Regarding Antarctica: a nice trivia fact. The weight of the ice burries Antarctica so deep, that if all of it should melt the soil will bounce up (like a spring) to a few dozens of meters. I read somewhere an estimation of 50 meters, but I think this is pretty far fetched.
You said “current current” :-p
Apparently – the other city is Toronto. Karen is going to see them tomorrow.
Good. It’s quite an experience.