בוסטון, טייק 3
רותי אמרה לי היום משהו משעשע. היא אמרה שדיי הוכחתי שלוקח יותר מיום וחצי כדי לבקר במקומות המעניינים בבוסטון. ומה הקטע היותר משעשע? עדיין לא סיימתי. נראה לי שאני אולי בחצי. אולי.
היום ג’ון ישן אצל רותי שוב אז הוא לקח אותי טרמפ. אתמול הוא חיכה לי בערב בשביל ארוחת הערב אבל פספסתי את הרכבת בדקה והמקום הזה שמוכר אוכל ברביקיו שהוא כל כך אוהב, נסגר בתשע בערב. אז לקחנו את וולטר לטייל “בבריכה השקטה”. היא לא בדיוק שקטה וגם לא בדיוק ברכה וגם לא הלכנו את כולה אבל נראה שוולטר נהנה. כשלקחנו את וולטר לטייל ביום ראשון, ג’ון אמר שהוא בדרך כלל לא נדבק ככה לקבוצות אנשים אחרות, למרות שהוא עשה את זה. היום הוא אמר שוולטר בדרך כלל אוהב לרדוף אחרי המקל רק שלוש פעמים ואז נמאס לו. היום הוא עשה את זה כמעט עשר. אולי אני גורם למקרים לא סבירים בסביבתי. מה אתם אומרים, כדאי לי לעשות רשימה של זה?
בכל מקרה, הוא זרק אותי ליד כיכר הארוורד ואני נכנסתי לטייל באוניברסיטה. למזלי מצאתי שם סיור מודרך על ידי אחת התלמידות והיה מאוד חינוכי. אחרי זה סתם הסתובבתי בקמפוס והסתכלתי על בניינים. הארוורד היא דווקא מקום מאוד יפה. אחרי שהסיור הסתיים, רציתי להיכנס לספרייה שלהם אבל היא סגורה לכל מי שלא סטודנט. בעסה. אז המשכתי לכיוון המוזיאנים. מוזיאון פוג-סאקלר לאומנות דרש דמי כניסה ובגלל שאומנות עתיקה היא לא בדיוק כוס המיץ תפוזים שלי, המשכתי הלאה. כשהגעתי למוזיאון הארוורד להיסטוריה וטבע, הראיתי בכניסה את כרטיס הכניסה לאורחים של רותי למוזיאון האומנות והפקידה החליטה שהיא נחמדה ונתנה לי להיכנס בחינם. אז נכנסתי פנימה, צילמתי כמה תמונות של מינרלים וחיות מפוחלצות (חכו עד שתראו את הלוויתנים) ומאוד נהנתי למרות שבחדר ההתחממות הגלובלית, מוצג “חזה את העתיד” לא עבד. משם יצאתי במורד שדרת מסצ’וסטס לכיוון MIT.
MIT היא לא מקום כזה מגניב. ובטח לא יפה כמו הארוורד. היא בעיקר המון בניינים ענקיים ומרובעים מפוזרים על גדת נהר הצ’ארלס. מה שכן, אזהרה: קמפוסים של אוניברסיטאות עלולים להיות גדולים יותר מאשר הם נראים על המפה. אחרי, שבקושי, חציתי את הקמפוס, הלכתי על גדת הנהר לכיוון המוזיאון למדע. מוזיאונים למדע הם תמיד מקום ששווה לבקר בו. במוזיאון הזה היו, מעבר לתצוגות המעניינות הרגילות, דגם של פורמולה אחת, מנוע הבוכנה המטוסי האחרון, חדר קולנוע תלת מימדי (יש לי משקפיים מקוטבות! יש!), אניגמה, יוניבאק, קולנוע ב-180 מעלות (מדהים!) העתק של המטוס של דה-וינצ’י, מחשב מחלקי לגו וחוטי דיג ואפילו דגם בגודל מלא של Naboo Fighter.
זה בערך הכל להיום. המשך עוד יבוא… (אחרי שאני אבדוק אם האוהל עובד)
Posted in No Category by Eran with 3 comments.
שלום בן יקר!
אני רואה שאתה מאוד נהנה אצל רותי ובטיולים שאתה עורך בבוסטון. אם תעלה לבניין ג’ון הנקוק בקומה האחרונה יש תצפית מדהימה על שדה התעופה שנמצא על אי במרכז הלגונה וגם תשמע את הקשר בין המטוסים למגדל הפיקוח ברמקולים שבתצפית.
אני מזכיר לך להודיע לנו שבוע ימים לפני שאתה רוצה לחזור כדי שנזמין לך כרטיס טיסה מכאן
( מאיסתא בר אילן ).אני רואה שגם ביקרת בקולנוע 180 מעלות זה דבר מדהים.
אני מזכיר לך לא לחצות נהרות, משום שהזרימה הבילתי נראית במרכז הזרם היא חזקה ואף אחד לא מסוגל לעמוד נגדה ונסחף. כבר היו כמה שניסו והם לא איתנו.
תמשיך לעשות חיים ולהנות אך בזהירות ותשמור על עצמך ועל הציוד שלך. אבא
מה האי מייל שלך? (אם אתה רוצה שאשלח לך את השיר)
אני לא חוזר לארץ כל כך מהר.
לבניין הנקוק כנראה שכבר לא אגיע. אבל התצפית במרכז פרודנטיאל לא הייתה מרשימה.
אני לא מבטיח שאני לא אחצה נהרות אבל תודה על התזכרות ואני אשתדל להיזהר.
ובוב, כתובת הדואל שלי נמצאת בכל כך הרבה מקומו (גם בתפוז וגם פה) אבל אם אין לך כוח לחפש: sabrerunner@gmail.com