כמה הארות
1) אני שותה תה בטכניון כל יום בבוקר ובצהריים (זה דיי חיוני). אני משתמש בכוס שקיבלתי מאס”ט כי היא שם ולכן לא מתחשק לי להביא כוס חרסינה מהבית. הבעיה היא שהיא גדולה יותר מכוס רגילה. אז אני צריך להשתמש בשלוש כפיות גדושות של סוכר בשביל להרגיש אותו בכלל.
חוץ מזה, אני אוהב גיוון אז אני משתדל לקחת סוג שונה כל פעם אבל אני כל הזמן מגלה שאני עדיין מעדיף ‘דבש לימון’. כל השאר לא מדהים.
2) שוב פעם הדרוזים מציקים לי ולמען האמת, כבר נמאס. בפעם האחרונה כבר קראתי לאנשי ביטחון. אני מתחיל לחשוב שאני רואה את הדרוזים כמו שמנהלי מלון בחו”ל רואים את הישראלים. אני בטוח שהם מנסים לשמור על חזות נחמדה ועל ראש פתוח במחשבה שלא כל הישראלים כל כך גרועים, אבל כל אחד ואחד שהם פוגשים רק מעצבן אותם מחדש.
אפילו הדרוזים שהכרתי בצבא עצבנו אותי מדי פעם. זה בעיקר נושא ההתחשבות, בין אם זה רעש או דברים אחרים.
השותף החדש שלי לחדר הוא גם דרוזי. הייתי צריך לנחש מערימות הבגדים והפח המזוהם. זה דיי דומה למצב במטבח.
3) כמעט שבוע אל תוך החזרה ללימודים ואני מתקשה להשיג את החומר. אני צריך לראות עוד ארבע הרצאות באלגברה לפחות ולפתור שלוש תרגילים בחדוו”א ועוד שניים באלגברה לפני שאני אשיג את המצב הנוכחי. חוץ מזה אני באמת צריך לצפות בהרצאות של חדוו”א מההתחלה.
זה קשה לשכנע אנשים שהסיבה שנעדרתי שבועיים הוא שירות למדינה ולא כי לא התחשק לי לבוא. זה מסתבך בגלל שחסר לי תלוש אחד שמעיד על זה.
4) אני חושב שהבנתי סוף סוף למה משחקים דמויי Guitar Hero הם כל כך כיפיים.
מדובר במשחק בגודל אישי, ובדרך כלל, באריזה חברתית. הוא מאפשר התקדמות מסוימת ועלייה ברמת הקושי ביחד עם שיפור עצמי. הוא מציג מטרה מסוימת אליה יש לשאוף. הוא מאפשר לך להתחרות בעד ונגד חברים, לחלוק ולהשוויץ בתוצאות. (יש כאלו שאפילו מעלים אותם לרשת. :)
אבל מה החלק הכי חשוב במשוואה? מדובר במשחק שלא דורש הרבה זמן. זה משחק שאפשר לשחק כשמחכים למשהו או בהפסקה קצרה. זה משחק שסיבוב* אחד שלו לוקח בין שלוש לחמש דקות.
כן, גם משחקי מירוצים הם בדרך כלל כאלו (והם גם בדרך כלל מאוד פופלאריים) אבל רובם, אילו הממש טובים והמתקדמים, דורשים זמן טעינה ארוך וסף מאוד גבוה בשביל לעבור לשלב הבא. והם בדרך כלל משחקים ליחיד. אבל מי יודע, אולי ProStreet ישנה את זה.
* סיבוב – הזמן שעובר בין נקודת הפעלת המשחק ועד הנקודה הבאה בה אפשר לכבות אותו בלי לאבד את ההתקדמות.
Posted in No Category by Eran with 4 comments.
אולי תנסה להעזר באתר eTeacher? בקשר למתמטיקה, כמובן.
יש לי שם משתמש (השירות בתשלום, אבל..) ותוכל להכנס לשיעורי חדו”א (שאלון 006). ואם זו לא הרמה, אני בטוחה שהמורה יוכל לעזור לך במה שאתה צריך (אחרי הכל, יש לו השכלה גבוהה).
לפרטים נוספים, נסה בפרטי.
יש לי את כל ההרצאות הרלוונטיות של הטכניון. אני פשוט צריך לצפות בהם מההתחלה ולכתוב כל דבר שלא מובן לי.
הו, כן, להשלים זה איכסה. וזה מצטבר – רגע אחד אתה מפגר במאמר או בתרגיל אחד, ושבוע אחר כך יש שישים מהם. איך לעזאזל הם מתרבים כל כך מהר?
ומצד שני – ברגע שתשיג את התלוש החסר, אמורה להיות נטיה להתחשב באנשים שעושים מילואים (אצלנו יש, למיטב ידיעתי, למה ששם לא?). ומנסיוני, עד כמה שדברים כאלה הם נאחסים, בסוף מסתדרים איכשהו (ולו על ידי למידה של שבוע ללא הפסקות אוכל לפני המבחן). וכמובן, אתה מוזמן להירתם ליוזמה לקידום עיקור וסירוס מאמרים ותרגילים, בניסיון למנוע מהם להציף את היקום כולו. היי – לפחות היתה שביתה, תחשוב כמה גרוע היה יכול להיות…
בהצלחה!
שביתה זה מצויין. עכשיו אני שוקל ברצינות לבטל את הסמסטר. הבעיה היא שזה ייצור קונפליקטים וגם לא בהכרח יפתור הכל. אני תוהה איך זה אמור לעבוד ואיך אני אמור להשלים שיעורים שלא התקיימו בכלל.
אני תוהה איך המבחנים יילכו.
אני משתדל ללמוד ללא הפסקות אבל עדיין צריך הפסקות. זה מוזר כמה אני מסוגל להשקיע בזה.
ומשום מה, עכשיו אני יושב בחוות מחשבים, במקום שבו התלוננתי על הקור לפני חודשיים ועכשיו אני מזיע מרוב חום.