The Less Interesting TimesOn the Bleeding Edge

2007/07/12 ביקורות בשורות

מר ברוקס, Die Hard 4.0, חלום ליל-קיץ, עשן ומראות, היסטוריה אירופית – מעתיקות ועד הרנסאנס, אסטרונומיה –  כדור הארץ, שמיים וכוכבי לכת, מיתולוגיה קלאסית – היוונים, Mana…
קולנוע:
Mr. Brooks: (מותחן רצח, פסיכופטי) סרט עם קווין קוסטנר. כבר מהשורה הזאת הוא לא נשמע טוב. אבל טוב שיש עוד יותר שורות וטוב שיש את וויליאם הרט. בתחילת הסרט מראים לנו את הרוצח המכור שמנסה להימנע מלהרוג וזה מאוד הזכיר את ‘דקסטר’. אבל לאט לאט זה משתנה והופך לסיפור מעניין בפני עצמו. הזוויות השונות על הפסיכופט והדברים השונים בהם הוא נתקל, בנוסף על תצוגות משחק טובות במיוחד, הם מה שעושים את הסרט הזה לטוב.
Die Hard 4.0: (פעולה, Old School) אני מאוד אוהב את סדרת Die Hard. למה? כי זה סרט פעולה אבל זה לא סרט פעולה שוורצנגרי או סטאלוני או סיגלי בו הרבה דברים מתפוצצים, מתרסקים, נורים והגיבור ממשיך הלאה ויוצא בסוף, עם שריטה קטנה מעל העין, וצועד אל השקיעה. בסרטי Die Hard, דברים מתפוצצים מאוד, מכוניות עוברות ממצב ‘חדש מהמפעל’ ל’אובדן כללי’ בכמה שניות ויורים הרבה, הרבה מאוד. אבל מקליין לא מושך בכתפיו וממשיך הלאה. מקליין נפצע, קורעים אותו במכות, הוא שולף חתיכות זכוכית מהרגליים, קופא מקור, נקבר בתוך רכבת ובדרך כלל הפעולה האחרונה שלו היא ליפול. וכשצריך לסיים את הסרט הוא מקרטע אל החובש אם לא צריך לסחוב אותו. הוא לא כוכב פעולה, הוא שוטר ניו-יורקי שתמיד נקלע למקום הלא נכון בזמן הלא נכון. והסרט החדש הוא בדיוק אותו הדבר. אז כן, חבל שלא פיתחו יותר את הסיפור האישי בינו לבין הולי לבין לוסי. אז כן, חבל שזה רק PG-13. אז כן, חבל שלא טרחו ממש להרחיב על הנבלים. וחבל שכמה מהקטעים היותר מגניבים בטריילר לא מופיעים. אבל, וזה אבל גדול, זה עדיין Die Hard. וכשה-Quadrology תצא, אני אולי אקנה אותה. אחרי ה-Alien Pentology.

ספרות:
A Midsummer’s Night Dream: (קומדיה, שייקספיר) אתחיל בלומר שמהמחזה הזה נהניתי הרבה יותר מאשר ממקבת’. ולא בגלל שזה קומדיה ולא טרגדיה. אני אוהב את הסיפור הרגיל בו כולם סובלים ומתים כמו כל אחד אבל חלום ליל-קיץ כתוב בצורה יותר זורמת, השפה פחות הפריעה לי והוא גם יותר קצר ממקבת’. אני חושב שאפשר לראות פה את השורשים של קומדיית הטעויות אבל שייקספיר, משום מה, כותב את זה בלי שזה יהיה מביך. עכשיו אני רק צריך לראות מה ורד ורותם עשו ממנו.
Smoke and Mirrors: (אנתולוגיה, גיימן, איב”י) ניל גיימן הוא אחד הסופרים האהובים עליי. הוא אחת ההשפעות היותר גדולות עליי כשאני כותב פנטזיה. מבחינתי, סאנדמן הוא עדיין אבן דרך בהיסטוריית הקומיקס ואחד הדברים היותר יפים שקראתי. אבל כנראה שעבר קצת זמן מאז סאנדמן. עשן ומראות היא אנתולוגיה וכמעט התפתיתי לנקד אותה כמו שאני מנקד את אלבומי המוזיקה שאני שומע. בסיפורים הטובים של גיימן, כשמגיעים לסוף והמסר עובר, זה מרגיש כאילו במשך כל הסיפור הייתה צפירה מאוד חזקה ועכשיו היא נחלשת ולוקחת אתכם איתה עד מתחת לרמת השקט שהייתה קודם. מין שקט המום שבו משהו גדול יותר מובן ואף אחד לא רוצה לנשום כדי לא להרוס. סאנדמן עשה לי את זה וכמו כן גם כמה סיפורים בספר אבל לא רובם. ‘המחיר’ היה מצויין, כמו כן ההקדמה. ‘שלג, זכוכית, תפוחים’ היה טוב עוד כשקראתי אותו לראשונה וגם ‘ברכת דגי הזהב’ היה טוב. ‘אבירות’ היה חביב ו’גשר הטרול’ פשוט ענק. אלו הסיפורים שכתובים מצויין וסגורים מצויין, לוקחים משהו פשוט ואז מסובבים אותו עד שרואים משהו אחר. לרוב שאר הסיפורים היו בעיות או במבנה הלא ממש מעניין או בעובדה שהם פשוט לא נסגרו טוב. ‘תעלומות רצח’ התחיל מעניין, ריתק אותי לכל אורכו אבל נגמר באוושה קלה וחסרת משמעות שנשמעה יותר כמו נפיחה. סך הכל, אני מאוד אוהב את גיימן אבל כנראה שהוא עובד יותר טוב עם סיפורים ארוכים.

הרצאות:
Epochs of European History – Antiquity to Renaissance: (היסטוריה, בהרחבה) בהתחלה זה נשמע קצת משעמם אבל זה דיי מעניין, בעיקר למי שאוהב את התקופה. ההרצאה עוסקת בעיקר ביצירת ה’עיר-מדינה’ ואיך זה קרה לאורך ההיסטוריה. כמו כל דבר שעתיד להשתבש, גם פה זה מתחיל עם היהודים. מ-1000 שנה לפני הספירה ועד המאות המאוחרות, כל האירועים החשובים בהיסטוירה האירופאית. והמלחמות בין הכנסיה למלכות היו מאוד משעשעות. אם לא חובבי היסטוריה אז לפחות את ההרצאה השמינית על הכנסיה הגודלת.
Astronomy: Earth, Sky and Planets: (מדע, בסיסי אבל בהרחבה, משעשע) אני מאוד אוהב אסטרונומיה. רוב ההרצאות ששמעתי עד עכשיו היו למתחילים. שזה בסדר גמור כשמדברים על היסטוריה אירופאית או מיתולוגיה יוונית. אבל אסטרונומיה אני יודע. ובכן, מסתבר שיש גם הרבה דברים למתחילים שלא ידעתי. האם אתם ידעתי שבנוגה יש אטמוספירת פחמן חמצני ויורד גשם של חומצה זרחתית? זה מסביר למה הוא כל כך חם. הקורס הזה מלא בפריטי המידע המעניינים האלו ובהשוואות המשעשעות שכל אסטרונום אוהב, כמו גם ירידה על תמונת מערכת השמש שהייתה תלויה לכם בכיתה. מומלץ מאוד לכל מי שכוכבים זה כוס התה שלו.
Classical Mythology – The Greeks: (היסטוריה, סיפורים) הקורס הזה, אני חושב, הוא חובה לא רק לחובבי היסטוריה או מיתולוגיה. לכל מי שרוצה לדעת למה הרוקלס (לא הרקולס) לא היה אדם כל כך נחמד ולמה אדיפוס היה גיבור, לכל מי שרוצה לדעת את אחד הבסיסים החשובים ביותר לאמנות הסיפור כיום ובעיקר לכל מי שאין לו כוח לקרוא את האיליאדה והאודיסאה ורוצה את הכל בתקציר. חשבתי שאפרוש באמצע אבל היה מאוד מעניין.

מוזיקה:
Nemesea – Mana: (אופרה מטאל, סולנית, 3/12) להקות מטאל עם סולניות ראשיות הן לא דבר נדיר כל כך אבל הן לא נפוצות כמו פטריות אחרי הגשם. ונחמד לפגוש להקה טובה מדי פעם. כמובן שלא כל אחת יכולה להיות Nightwish או Lacuna Coil ובטח שלא Evanescence אבל יש פה ושם להקות סבירות. Nemesea היא כנראה אחת מהלהקות הסבירות. שירים חביבים, חלק דופקים וקופצים וחלק רגועים וחלקים. סך הכל, לא משהו שאני אתנגד לשמוע עוד פעם אבל לא הרבה שילכו ל-Unfiled.

Posted in Reviews by Eran with 7 comments.