Movie Buff
אתמול היה יום מאוד מספק. הלכתי לישון מוקדם, קמתי מוקדם, הספקתי לראות שלושה סרטים.
Monster House – “There Goes the Neighbourhood
די.ג’יי וצ’אודר משתפים פעולה עם ג’ני (אחרי שנאלצו לגלות לה) להביס את המפלצת השכונתית: הבית מעבר לרחוב. סטיב בושמי בתפקיד השכן העצבני. “מפלצת של בית”, כפי שכנראה יקראו לו בעברית הוא לא סרט אימה, כמו שהוא לא ממש קומדיה. נראה לי שהדרך הכי טוב להגדיר אותו היא כסרט ילדים. מה לעשות, זה סרט ילדים קלאסי. הוא מציג ילדים גיבורים שמתגברים על הצרות שלהם, משתפים פעולה, מתעלים על המגבלות שלהם ומתמודדים מול הרע הגדול. יש בו קטעים שיפחידו… אולי ילדים בגיל החד-ספרתי. יש בו קטעים מצחיקים אבל לא יותר מאשר בשודדי הקאריביים. הוא טיפה יותר מורכב ממה שנראה בהתחלה אבל זה לא היה בלתי-צפוי. ובסוף, הכל בא על מקומו בשלום ואפילו השמרטפית המעצבנת (מאגי גילנהאל) מקבל מה שמגיע לה. הוא סרט מהנה אבל כרגע יש סרטים יותר טובים ששווים את הכסף ואם זה בהחלט אפשר לחכות ל-DVD ולראות עם כל המשפחה.
My Super Ex-Girlfriend – “He Broke Her Heart. She Broked His Everything.”
“הסופר-אקסית שלי” הוא קומדיה. בסרט הזה מופיע גם אדי איזארד, גם לוק ווילסון וגם אנה פאריס. ומי שמכיר את ההיסטוריה של אלו יכול לעשות את החשבון לבד. בסרט הזה, מאט (ווילסון) מחליט לאפס את חיי האהבה שלו בכך שהוא מתחיל עם מישהי שנראית כמו ספרנית ברכבת התחתית. מתברר שג’ני (אומה ת’ורמן) היא לא ספרנית אלא עובדת בגלרייה ומכבה שרפות, עוצרת שודדי בנקים ומשמידה טילים בליסטיים בזמנה החופשי. אה כן, היא גם ניורוטית, שתלטנית, קנאית ומשוגעת על כל השכל. וכשמאט מחליט שהוא נפרד ממנה, היא הופכת את חייו לגהנום. “הסופר-אקסית שלי” היה מצחיק. אבל גם Dukes of Hazzard היה מצחיק ולמען האמת גם כשראיתי את White Chicks ואפילו את Bloodrayne צחקתי בקטעים מסויימים. “הסופר-אקסית שלי” נכנס לקטגוריית הסרטים המצחיקים-טיפשיים (כמו “Scary Movie”) וכמעט גולש לקטגוריית הסרטים המצחיקים-דביליים או הלגמרי-מביכים (כמו המשכיו של Scary Movie). הוא משעשע כל עוד יודעים לאן נכנסים ולא מצפים לרמת אינטילגנציה גבוהה יותר משל הילדים שגררו את ההורים שלהם לראות את הסרט בפסקה הקודמת. גם אם הסרט הזה אפשר לחכות ל-DVD ואם אין לכם סרטים כמו Club Dread באוסף, אפשר גם לוותר על זה. אם אתם כן הולכים לראות אותו בקולנוע, לא לשכוח לכבות את המוח ולהפעיל את האידיוטומט על רמה גבוהה.
Lady in the Water – “Time is Running Out for a Happy Ending.”
פעם פעם, לפני שחלפה בראשו של האדם המחשבה על ציווילזציה והרבה זמן לפני שהיה יכול להגדיר אותה, הוא חי בשלום עם אנשי המים. אנשי המים דיברו עם האדם ולימדו אותו מחוכמתם אבל לאט לאט, האדם הפסיק להקשיב ולקח את ביתו מהחוף אל תוך היבשה. אנשי המים ניסו להמשיך לדבר אליו אבל במהרה ויתרו. ועדיין, מדי כמה זמן, מנסים אנשי המים שוב לדבר אל האדם. הם שולחים אליו נציג אחד משלהם בניסיון לעורר את השינוי הנחוץ כדי להחזיר את האדם אל הדרך הנכונה. או לפחות, זה מה שאומר הסיפור. הסיפור הופך להיות מעט יותר אמיתי כשקליבלנד היפ (פול ג’יאמאטי) מוצא בבריכה בבית הדירות אותו הוא מתחזק את סטורי (ברייס דאלאס הווארד) שטוענת שהיא מגיעה מהעולם הכחול והיא צריכה לפגוש מישהו ואז לחזור חזרה לעולמה לפני שהחיות הרעות יפגעו בה. אני חייב להגיד שאני ממש אוהב את הסרטים של מ. נייט שאימאלאן. “נערה במים” הוא אגדה מודרנית ואם תסתכלו אחורה על כל הסרטים שלו (חוץ “מסימנים”) תראו שכולם סוג של אגדות מודרניות. בסרט הזה הוא אפילו ויתר על הטוויסט המטורף שאפיין את הסרטים הקודמים שלו והסתפק בכך שלא הכל ברור וכמו שנדמה בהתחלה. בימדב כתוב שהסרט מבוסס על סיפור ערש ששאימאלאן כתב לילדים שלו וככה בדיוק הסרט נראה, כמו אגדה. יש את הנערה במצוקה, יש את הגיבור שעוזר לה, יש את האנשים המוזרים בעלי הכשרונות המיוחדים לאורך הדרך, יש את המפלצת המפחידה אותה צריך להביס (וכמו בסרטים הקודמים שלו, היא דיי מפחידה) ויש אפילו הפוגה משעשעת בדמות מבקר הקולנוע שחושב שהוא יודע כל מה שהולך לקרות בכל עלילה ולכן גם בחיים האמיתיים. מ. נייט שאימאלאן הוא עדיין יוצר שאני מחכה לכל סרט שלו. פול ג’יאמאטי הוא עדיין שחקן מצוין ולא צריך אוסקר כדי להוכיח את זה. וברייס דאלאס הווארד מראה לכולם מי הכוכבת העולה (אם רק במאים אחרים יבחינו בה). בקיצור, “נערה במים” הוא בהחלט אחד הסרטים שחייבים לראות הקיץ.
Posted in Reviews by Eran with 1 comment.
הי ילדי!
אבא אמר לעמיחי שאתה רוצה לספר לו על הסרטים שראית ועמיחי כמובן טען שהוא לא אוהב שאתה מספר על סרטים הוא אוהב לראות לבד.
הערב הוא הביא לי את אוליבר טוויסט ומאוד נהניתי לראות.
בקשר להרהוריך על מה שקורה בארץ אז דברתי עם כמה אנשים וכולם אומרים שיותר טוב שתשאר ותהיה המסביר שלנו שם ותספר שלא רק הלבנונים מסכנים גם אצלנו תושבי הצפון בורחים דרומה וכמעט כל מי שיכול מארח אותם אפילו אם זה לא משפחה. מי שנשאר בצפון יושב כל הזמן במקלטים ללא מזגנים וללא טלביזיה או כל אמצעי בידורי אחר שיעביר את הזמן ואתה יכול לדמיין לעצמך איך זה מרגיש, זה המסר לאמריקאים ולכל מי שמוכן להקשיב.
חוץ מזה אין שינוי המלחמה נמשכת ויש עוד נפגעים וגם עוד מסוק נפל וכמובן יש הרוגים, ועם כל הצער והכאב זה מה שקורה כשנלחמים.
שמור על המורל ועל קשר בי אמא