רטינה על דת #3456
משה היה חרדי. משה עכשיו משרת בצבא. קראתי את הסיפור של משה והבנתי עוד משהו. וכן, אני יודע שאני מדבר פה על חברה מאוד מאוד שמרנית גם בתוך השמרנים אבל בכל מקרה.
סיפורים כאלו הם שמפיגים את התחושה הרעה שאני מקבל כשאני תוקף את הדת, כשאני באמת יוצא במטרה להוציא בן אדם לחופשי. כי ככה זה נראה לי. כי שם, בפנים, עמוק בכוכים העתיקים והשחורים שלהם, הם פשוט לא יודעים, לא מספרים להם, משקרים להם. אני לא אומר לגרור את כולם אל האור בכוח ולהכריח אותם לספוג אבל צריך לפחות לפתוח את הדלת ולהצביע על השמש.
כי מבחינתי, הדבר הכי טוב שבן אדם יכול לעשות הוא לחשוב ולהיות מודע ואחד הפשעים הגדולים הוא לשקר למישהו ולהשאיר אותו בחוסר ידיעה. כי זה דבר אחד להגביל בן אדם פיזית. זה דבר אחר לגמרי להגביל בן אדם מנטלית. וכשאני רואה מישהו שלא ממש שונה ממני, שהאפשרויות שלו מוגבלות יותר, בעיקר בגלל כי לא אמרו לו, לא גילו לו או לא נתנו לו, שתי התגובות הראשונות שלי הן כעס על מי שעשה לו את זה ורחמים ולרצות לעזור לו למלא את הפוטנציאל שלו.
—–
כשכתבתי את ההודעה הזאת, מישהו הסתכל לי מעבר לכתף ושאל “מה רע בדת?”
אני אמנע מלציין את כל הדברים הרעים שהדת עושה, או לפחות אנשיה וממסדיה בשמה, מכיוון שהרשימה ארוכה מדי. אני אציין משהו נוסף שחשבתי עליו מאז אותו הרגע.
אני באמת עושה את כל זה רק בגלל הכפייה, אני תוקף רק כי תוקפים אותי קודם. אם מחר בבוקר אני אקום למדינה בה אין כפייה דתית, בה המאמינים מאמינים ולא מנסים להכריח אותנו להאמין, אני מניח שהכל יהיה בסדר. אולי אנהל כמה שיחות חולין על דת אבל אלו יהיו יותר בבדיחות הדעת מאשר במטרה מוכוונת. ברגע שתופרד דת ממדינה אני אכריז על ‘משימה הושלמה’ ואתמקד בדברים מחוץ.
Posted in Religion, Thinking Out Loud by Eran with 7 comments.
אני שמחה למצוא שעל העקרונות החשובים אנחנו מסכימים לחלוטין. הסיבה שהדיעה שלי מתונה יותר לפעמים נובעת שהכרות עם אדם שחזר בתשובה והדת נתנה לו את שלוות הנפש שאני מצאתי רק לאחר שהשתחררתי מהשביב האחרון של האמונה.
אני לא אנסה לפגוע בשלוות הנפש של אדם אחר- זה כל כך נדיר ויקר ערך ושברירי.
חיים בשקר זה במידה מסויימת סובייקטיבי. יש נתח גדול מידי באוכולוסיה שמאמין בכל מאודו שהחילוניים המסכנים חיים בשקר וחייבים לשחרר אותם מהאפילה ולהביא אותם אל האור.
כאן נכנסת הכפייה בין אדם לחברו. שזה כמובן שגוי מיסודו. כל אדם צריך להיות חופשי לבחור את דרכו בחיים.
על הכפייה דרך חיקוק חוקים במדינה דמוקרטית אין שום הגנה או ריכוך. זה פסול מיסודו ואם הייתה לי דרך יותר משמעותית להשפיע הייתי עושה יותר מאשר להצביע בבחירות.
יש כל מיני אירועים… במרכז ובירושלים.
http://www.hofesh.org.il/secular_power/jerusalem/yovel-stand-b.html
וואו. טוב שהעדה החרדית לא יצאה מדעתה הקולקטיבית. מישהו מכיר בי”ח גדול מספיק לאשפז אותם? מה עובר על העולם?!
הם לא משוגעים, הם חיים במציאות עתיקה אותה הם מתחזקים בכוח בבועות החברתיות שלהם. יש המון חברות פרימיטיביות בעולם שהתרבות שלהן עתיקה באותה מידה ומתוחזקת באותה המידה ואין לנו בעיה עם זה. הבעיה שלנו היא כשחברה עתיקה שכזו מעמידה בסכנה את המדינה המודרנית בה אנחנו חיים ואת יכולתנוו לחיות את חיינו לפי ראות עינינו – למשל לבנות משפחה בלי מעורבות של מושגים כמו רבנות, גירושין, ממזרות, גוי ושאר חוצצים בין האדם לאושר.
תראי, שיחיו את חייהם, באמת, אבל זה?
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3747342,00.html
זה טירוף. אני יכולה לזהות טירוף, אם יש דבר אחד שאני יודעת לעשות זה בדיוק זה.
I stand corrected. they are mad. at least those of them that behave like that.
ועכשיו, אם כל מה שקורה בירושלים, אני מקווה שעוד כמה אנשים יפקחו את העיניים ויבינו מה הקיצוניים האלו עושים.