מובטל – יום ראשון (זאת אומרת שישי)

אתמול היה, רשמית, היום האחרון שלי בקומפדיה. הגרסה הרשמית היא שפוטרתי בגלל אי התאמה לתרבות החברה ולא מצאו לי מקום שמתאים לצרכים שלי.

הגרסה הלא רשמית — שאין לי בעיה לכתוב אותה פה כי כבר לא ממש אכפת לי — היא שאני הגעתי לשם לפני כשנה, ראיתי מה הולך שם, ראיתי את הקוד, ורק ניסיתי כל הזמן לשפר אותו ולעשות דברים יותר טוב. למרות כל מה שניסיתי, קיבלתי התנגדות אחר סתירה אחר שלילה. עד שהגענו אל הפרויקט האחרון שלי (שביקשתי וקיבלתי רשות להשתמש בשיפורים שלי, לפחות רק עליו, ושאף אחד יגיד אחרת). ולמרות שהזהרתי מראש, עוד לפני שמשהו התחיל לנוע, שההתחלה שלו תהיה איטית, והיא נהייתה אפילו עוד יותר איטית בגלל דרישות משתנות כל הזמן של הלקוח (ואני מדבר פה על שינוי חלקים שלמים שכבר היו גמורים) ואי הספקה של חומרים והגדרות מדויקות. כל זה, תוך כדי ציפייה בעמידה באותו לוח זמנים.

ובסוף, כנראה, האשימו אותי. כי אני הייתי הגורם היחידי שלא הלך בתלם אלא ניסה לעשות משהו יותר טוב.

ולמי שתוהה, לא. אני לא סתם מלכלך על מעסיק קודם. כשעזבתי את Seven Elements זה היה בגלל כמה חילוקי דעות אבל לא משהו שאני יכול באמת להאשים אותם. אמרתי שהלחץ לא בריא אבל זאת הייתה הדרך שלהם ואני לא הסכמתי. הפעם, אני (בעצם לא רק אני. אני רק חטפתי בסוף) ניסיתי רק לשפר מערכת שנראתה לי כמשהו שדורש עבודה (ופחות או יותר כל מי שדיברתי איתו עליה הסכים). ועכשיו, פשוט חבל לי שהם יישארו עם מערכת מיושנת וכנראה בגללה גם לא ימשכו כישרונות חדשים.

ועכשיו אני מובטל. ובאמת שמעולם לא הייתי כל כך בסדר עם דחייה. בכל מקרה, עם מה שהיה קורה לי שם, כנראה שבכל מקרה הייתי מתפטר. ככה, זה רק יותר טוב לי. עכשיו יש לי קצת זמן לנוח, לסדר כמה דברים בחיים שלי, לעזור למעין לטפל בענייני הדירה ולא לדאוג לזמני חופשים כשנצטרך לעבור ואולי גם אוכל לעבוד קצת על פרויקטים משלי. כמו כן, אולי, עם יותר זמן פנוי, אני אוכל לעשות את שתי הנקודות האחרונות שאני צריך לתואר ולא רק על ידי התחננות לפרופסורים שייתנו לי להיכנס לסמינר שלהם.

מעניין אם יש איזה שהוא פרויקט פנוי שעוסק במשחקים…


Posted in Life, Me, Work by with 2 comments.

Comments

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *