הבעיה שלי עם החוסר בחיבור אוזניות

זה שסידור השינה שלי כבר לא יעבוד. מה הכוונה? כשאני הולך לישון, בשביל לא להעיר את מעין כשאני קם בשעה מגוחכת בבוקר, אני מחבר אל הטלפון את ה-SleepPhones. ככה, כשהטלפון שלי מתחיל לצלצל, רק אני שומע אותו, חזק וברור, בתוך האוזניים שלי. אבל אם לטלפונים כבר לא יהיו חיבורי אוזניות — חיבור פשוט ואוניברסלי שכל מכשיר בקטגוריית ה’קול’ מכיר — אז אני אצטרך להתחבר אליו אלחוטית. אז המתקן שלי לא יקבל שום אות במשך שעה, יכבה את עצמו ואז, במקרה הטוב, הטלפון יצלצל בקולי קולות. במקרה הרע, אני לא אשמע כלום. או שאני אהיה חייב לקנות SleepPhones אלחוטיות. שזה גם מעפן.


Posted in Practice, Thinking Out Loud by with 1 comment.

אל תדאגו, אני אוהב לאכול

כבר שלושה חודשים בערך שרוב הדיאטה שלי מורכבת ממשהו שנקרא פוטריציו. למי שלא טורח ללחוץ על הקישור, מדובר באבקה שהיא, בשילוב עם קצת מים, מהווה תחליף ארוחה שלמה. מבחינתי, אם אני מכין שקית שלמה כזאת ושותה את זה במכה אחת, זה מרגיש כמו ארוחה מפוצצת. למה? כי זה נוח וקל ומהיר וגם דיי זול. אני לא צריך להתעסק עם לקנות מצרכים ולהכין ארוחות ולגוון — או להשתעמם — ולדאוג לגבי איך לשמר שאריות או אולי לקחת שעה לחשוב בכלל על מה לאכול או לצאת לאכול או אפילו, בכלל, לדאוג לכל הקטע הזה של הרעב. עם פוטריציו, אני מכין לעצמי משקה פעם בכמה שעות, שותה אותו על הדרך בין כוס המים לכוס התה והרעב בכלל לא מציק לי. אז צצים האנשים ששואלים אותי למה? זה טעים? אתה לא אוהב לאכול אוכל אמיתי? כמובן שאני אוהב לאכול אוכל אמיתי. מי לא? אני גם מאוד אוהב לנהוג אבל זה לא אומר שכל יום אני לוקח את האוטו לעבודה ונוהג ב-180 קמ”ש דרך הרים ובוץ. ביום יום, בשגרה, אני עושה מה שצריך כדי לספק צורך גופני בסיסי כדי שלא יפריע לי. ומדי פעם, אני באמת משקיע וקונה מצרכים ומכין ארוחה רצינית או יוצא לאכול משהו בחוץ. ובגלל שהאוכל הרגיל שלי כל כך קל ופשוט וזול, יש לי את הזמן, המקום, האנרגיות, ויותר חשוב, הכסף וחוסר הדאגה, לפנק את עצמי כשבאמת מתחשק לי.


Posted in High-Tech, Me, Mixing, No Category, Practice, Thinking Out Loud by with 2 comments.