יומן המסע של ראת’אריאל – יום 31

בלילה שלפני, פרנץ הציע שלמרות שאנחנו בפונדק שהוקצה לנו מראש, חלק מאיתנו צריכים להישאר ערים לשמור. הוא אמר שהוא בכל מקרה מתכוון להישאר ער, בעזרת לחש השמירה שלו, אז איידן הסכים להישאר וגם אני נעתרתי. התכוונתי לבלות את שאר הלילה במדיטציה ומחשבה אבל איידן שמע משהו באמצע הלילה. הוא אמר שזאת אשתו. זאת שאמורה להיות מתה. אני לא שמעתי אבל הוא התכוון כבר לצאת לבדוק וביקש שאצטרף אליו כי אני הזריזה מביניהם והוא… לא. לא ממש רציתי לצאת לסיבוב לילי ברחובות של עיר שאני לא מכירה בחיפוש אחר כל ערטילאי אבל העדפתי את זה על כך שאיידן ייצא לבד ואז יגרום לעצמו להיהרג על שטות. לפחות כך אני יכולה להציל אותו מהשטות אם צריך. בדרך נתקלנו בשני שומרים מעט חיוורים שאמרו לנו שהם ניסו לסלק אישה שפתחה אוהל באחת הכיכרות במקום להיכנס לאיזה שהוא פונדק. היא צרחה עליהם קצת אבל הם בסוף הצליחו לגרום לה לזוז. הם אמרו לנו שהיא הייתה בדרך אל השער הצפוני. אז רצנו אל השער הצפוני. השומרים שם לא היו מוכנים לפתוח לנו את השאר באמצע הלילה ככה סתם אז איידן הציע שנקפוץ מהחומה כדי לא להכריח אותם לחרוג מסמכותם. הוא קפץ ושרד את הנפילה לא רע. אני העדפתי להשתמש בטכניקת ‘הצעד השופע’ אז במקום לצעוד מעבר לשפת החומה, צעדתי מעבר לשפת המרחב והופעתי לידו בצורה שקיוויתי שתפחיד קצת את מפקדת המשמר. אחרי עוד כרבע שעה של הליכה וריצה במעלה הדרך, מצאנו מחנה לילה קטן על סף החורשה. האישה ששם באה אלינו מוכנה להילחם אבל איידן הרגיע אותה ולאט לאט, לפי איך שדיברו אחד אל השני, Continue Reading →


Posted in From the Writing Desk, Gaming, Role-Playing by with comments disabled.