מוצא ליצירתיות

נהגתי להשתמש בבלוג הזה כדי לכתוב דברים שעולים על דעתי ולעתים קרובות גם כל מיני שטויות אקראיות כי הייתי צריך מקום לפלוט אליו את היצירתיות/גרפומניה שלי. אבל, כפי שרואים מי שעוקבים קבוע אחרי הבלוג, לא כתבתי הרבה דברים בזמן האחרון. ואם כן, זה בדרך כלל היה תיעוד כללי של משהו קצת יותר חשוב בחיים שלי. ואני חושב שהסיבה לזה היא שמצאתי מקום אחר לתעל אליו את אותה יצירתיות.

לפני קצת יותר משנה נכנסתי חזק אל קהילת משחקי התפקידים הישראלית. זאת אומרת, שיחקתי בעבר. אבל עכשיו, התעריתי הרבה יותר. זה התחיל עם גיחת משחק בדרקוניקון לפני שעבר ואחרי זה הצטרפתי לאבירי החוף, התחלתי להנחות את ליגת ההרפתקנים וזה גם נתן לי את הדחיפה להשקיע יותר במשחק שלי. פתחתי קבוצת משחק ברמת גן שרצה לתקופה מסוימת ואז הנחיתי משחק ניסיון בדרקוניקון האחרון כמו גם התנדבתי להנחות StarFinder. ועכשיו, כל שבועיים בערך, אני ‘מופיע’ בבית המרזח בתל אביב בתור מנחה מבוכים ודרקונים 5 ואני מקבל אך ורק מילים טובות. אז, יאיי אגו!

אני, כנראה, צריך לכתוב פה יותר על מה קורה, למשל, עם הלימודים שלי (חזרתי לסמסטר חורף 2018 לטכניון לעשות את הסמינר האחרון. רק עוד שבועיים וחצי להעביר הרצאה של שעה ואז אני אמור לסיים, סוף סוף, את הדרישה המעצבנת האחרונה), מה קורה עם הפרויקטים שאני עובד עליהם (הגורם האנושי עדיין באמצע שכתוב, כשיש לי זמן, והתוכנה שאני כותב נתקלת בקשיי ספריות תקשורת כי השרת צריך משהו מסוים ו-Unity כנראה לא מספק פתרון מובנה בשביל זה אז אני צריך משהו חיצוני) אבל אני מרגיש שהצורך שלי לפרוק רעיונות ולתרגל את השריר היצירתי שלי דיי מסופק מכל מה שאני עושה כרגע.

וגם, סוף סוף, כשמצאתי הנחה משמעותית, קניתי את Rocksmith 2014 במטרה באמת ללמוד לנגן על גיטרה כמו שצריך. אבל נראה מתי זה יקרה ואם זה יצליח.


Posted in Art, Life, Me by with no comments yet.

יום הולדת שמח לבלוג

היום הוא יום השנה של הבלוג שלי. הרשומה הראשונה הייתה קצת אחרי אבל זה התאריך בו הוא עלה לאוויר רשמית. זה היה לפני 12 שנים. שתים עשרה שנים! וואו. זה הרבה זמן. כל עוד הם פועלים, וויל וויטון וג’ון סקאלזי עוברים אותי אבל לא בהרבה כמו שזה אולי נראה. היה לי אתר מעפן עוד לפני, לפני שבלוג הייתה מילה מוכרת.

בכל מקרה, אני עדיין פה. הפעילות באתר ירדה בזמן האחרון כי חיים ופחות נושאים רציניים שרציתי לדבר עליהם ביחס למדיה חברתית שם אני מדבר על נושאים קלילים יותר. אבל אני עדיין חוזר לפה בשביל הדברים הגדולים. זאת עדיין הבמה שלי ופה אני מחזיק את הדברים שלי. ויש לי עוד דברים שאני רוצה לכתוב עליהם וסיכומים של חופשות שעוד לא פתחתי.

וגם, אני אשמח אם כך מי שעדיין קורא פה שיגיב. רק כדי שאוכל לראות את הקהל הפוטנציאלי.

וחוץ מזה, אני עדיין מתגעגע לקרן.


Posted in Life, Me by with 2 comments.

אוקיי. ניסיון לכתוב יותר מספר 1

אנחנו עדיין מטפלים בדירה.

יש לי כמה שיחות בדרגות התקדמות שונות אצל כל מיני חברות. קיבלתי כמה תשובות שליליות לאחרונה אבל התהליך ממשיך.

אני בעיקר עסוק בדברים של הדירה ובלהכין את המשחקים שהבטחתי לדרקוניקון. תוך כדי שאני מנסה גם לבנות נוכחות על ידי הליגה.

יש כלבלבה חדשה. קוראים לה אלמה. היא חמודה. והיא מאוד קשורה לאמא שלה (זאת אומרת, אצלי היא מתלוננת ומייבבת וכשאני מניח אותה ליד מעין אז היא נרדמת).

זה מה שיש לי בינתיים.


Posted in Life by with no comments yet.

Fuck You, Xamarin

After messing around with tutorials and trying to put something together for about a month and finally running into huge building/libraries/references issues that I couldn’t solve for a few days, I decided to quit Xamarin development. At least, for now.

Even planned as a simple 2D application, I’m willing to accept the splash screen and loading times so I can do this handily in Unity GUI. And I know it will compile very easily to Android and, slightly less easily, to iOS. It will definitely be quicker and easier to build.


Posted in IT, Life, Programming by with no comments yet.

!יש לנו בית

הוא בערך בגודל האגרוף שלי, עשוי משוקולד ונראה מאוד טעים. הוא עכשיו במקרר. קיבלנו אותו מתנה כשעשינו סיור מסירה של הדירה החדשה שלנו. :)

יש עוד כמה דברים לתקן ולסדר. צריך לנקות, לארגן הובלה של הדברים מאחסון, להביא את הקניות החשמליות שלנו, להתקין אינטרנט ועוד כמה דברים. אבל הצפי הוא תוך שבוע שבועיים כבר להיות לגמרי חיים בדירה החדשה. יאיי!


Posted in Life by with no comments yet.

מובטל – יום עשרים ושבע (זאת אומרת, רביעי)

כמעט חודש שאני ללא עבודה. מה קורה? ובכן…

1. הלכתי לטכניון לראות מה אני יכול לעשות כדי אולי לסיים את התואר בסמסטר הנוכחי. התשובה היא שהסיכוי שזה יקרה בסמסטר הזה מאוד נמוך. אני לא ממש יכול להיכנס לקורסים רצים כי כבר מאוחר מדי. דיי אין שום סיכוי להיכנס לאיזה שהוא סמינר. אני מנסה אולי איזה שהוא פרויקט שאני יכול לעשות בזמן הזה לבד.

2. בדרך שרדתי גם את פסח וגם את יום העצמאות. שרדתי כי אני מרגיש קצת מדוכדך בזמן האחרון. קצת numb. היו כמה ימים שבהם לא התחשק לי לעשות דבר. יום הזיכרון ויום העצמאות עברו לי בערפל של ניסיון לגייס אנרגיות ואכפתיות. האחים שלי היו שם (עם המשפחה המורחבת) כך שזה היה יותר קל אבל זה הרגיש לי כאילו השבוע האחרון עבר תוך כמה דקות.

3. קיבלתי כמה הצעות עבודה בינתיים. לא משהו שגורם לי לקפוץ אבל טוב לי לדעת שמחפשים אותי.

4. אני חושב שבעיקר התחלתי להרגיש רע אחרי הביקור בטכניון. אבא של מעין התחיל את זה שוב. בעידודו ושל מעין לחצתי על הגז שוב בכל הנושא של הטכניון. ניסיתי כל מה שיכולתי וגיליתי שוב כמה ההנהלה של הטכניון לא באמת ששה לעזור למי שצריך. הייתי צריך התערבות של יועץ בפקולטה כדי לגרום למזכירות להסכים לפגוש אותי ולדבר על מה בדיוק אני צריך בשביל לסיים את כל הדרישות של התואר. זה ולא שלוש הפעמים הקודמות שניסיתי לבקש עזרה ישירות. זה פשוט מעצבן.

5. את חלק מהזמן הפנוי אני מנצל כדי לשחק יותר. ואני מקליט את המשחקים בצורה דיי מעפנה כרגע אבל אולי אוכל להשתפר עם הזמן. אני משתדל גם להגיד משהו תוך כדי אבל אני מוצא שכרגע הזמנים שבהם יש לי לשחק זה שמנים שבהם מעין בחדר (כי אני יושב בחדר שינה) ולכן זה לא ממש עובד.

טוב, אני צריך לגייס קצת יותר אנרגיות כדי לעשות את הדברים החשובים ואז אוכל לפנק את עצמי בעוד קצת משחק. ויש לי גם קצת הרבה דברים לראות אם אני רוצה להשלים את כל מה שהצטבר.


Posted in Life by with no comments yet.

Happy Birthday to Me

Happy Birfday to Me.

Happy Birthday, Happy Birfday…

Google

 

 

 

 

 

 

 

 

Oh, Google. You’re cute.

I think I’m going to go play games all day.


Posted in Life by with 2 comments.

מובטל – יום שביעי (זאת אומרת, חמישי)

אתמול הייתי בראיון בחברת DragonPlay. הם מאוד נחמדים, המשרדים מאוד יפים.

אבל אני לא בטוח. הם עושים משחקי “קזינו חברתי”.

אני לא שולל משהו בלי לנסות קודם אבל אני לא יכול שלא לחשוש שמשחק כזה פשוט לא יקסום לי. ואם הפרויקט לא מעניין אותי, אם אני לא רואה אותו כתוספת חיובית לעולם, אני לא באמת אקדיש לו את כל המשאבים שלי. וכן, אמרתי להם את זה מראש. אני מעדיף לא לשקר ולהתריע על בעיות מראש.

נו טוב, אני לא נורא ממהר.


Posted in Life, Work by with 2 comments.

מובטל – יום חמישי (זאת אומרת שלישי)

נכון, יש פסח באמצע, אבל אני חושב שבעיקר מה שזה עושה לי זה להרגיע. יש לי כל כך הרבה זמן שאני מרגיש ממש ממש רגוע. אני לא לחוץ. אני לא ממהר לאן שהוא. אני מרגיש שאני יכול לקחת את הזמן שלי עם מה שאני עושה.

זהו. אין לי הרבה יותר מדי מה להוסיף. היה לנו סדר כיף ורגוע. נמנענו מה-food coma שמגיעה אחר כך. ואני מצליח גם להתקדם קצת עם כל מיני פרויקטים שהזנחתי.

עוד בהמשך.


Posted in Life by with 2 comments.

מובטל – יום ראשון (זאת אומרת שישי)

אתמול היה, רשמית, היום האחרון שלי בקומפדיה. הגרסה הרשמית היא שפוטרתי בגלל אי התאמה לתרבות החברה ולא מצאו לי מקום שמתאים לצרכים שלי.

הגרסה הלא רשמית — שאין לי בעיה לכתוב אותה פה כי כבר לא ממש אכפת לי — היא שאני הגעתי לשם לפני כשנה, ראיתי מה הולך שם, ראיתי את הקוד, ורק ניסיתי כל הזמן לשפר אותו ולעשות דברים יותר טוב. למרות כל מה שניסיתי, קיבלתי התנגדות אחר סתירה אחר שלילה. עד שהגענו אל הפרויקט האחרון שלי (שביקשתי וקיבלתי רשות להשתמש בשיפורים שלי, לפחות רק עליו, ושאף אחד יגיד אחרת). ולמרות שהזהרתי מראש, עוד לפני שמשהו התחיל לנוע, שההתחלה שלו תהיה איטית, והיא נהייתה אפילו עוד יותר איטית בגלל דרישות משתנות כל הזמן של הלקוח (ואני מדבר פה על שינוי חלקים שלמים שכבר היו גמורים) ואי הספקה של חומרים והגדרות מדויקות. כל זה, תוך כדי ציפייה בעמידה באותו לוח זמנים.

ובסוף, כנראה, האשימו אותי. כי אני הייתי הגורם היחידי שלא הלך בתלם אלא ניסה לעשות משהו יותר טוב.

ולמי שתוהה, לא. אני לא סתם מלכלך על מעסיק קודם. כשעזבתי את Seven Elements זה היה בגלל כמה חילוקי דעות אבל לא משהו שאני יכול באמת להאשים אותם. אמרתי שהלחץ לא בריא אבל זאת הייתה הדרך שלהם ואני לא הסכמתי. הפעם, אני (בעצם לא רק אני. אני רק חטפתי בסוף) ניסיתי רק לשפר מערכת שנראתה לי כמשהו שדורש עבודה (ופחות או יותר כל מי שדיברתי איתו עליה הסכים). ועכשיו, פשוט חבל לי שהם יישארו עם מערכת מיושנת וכנראה בגללה גם לא ימשכו כישרונות חדשים.

ועכשיו אני מובטל. ובאמת שמעולם לא הייתי כל כך בסדר עם דחייה. בכל מקרה, עם מה שהיה קורה לי שם, כנראה שבכל מקרה הייתי מתפטר. ככה, זה רק יותר טוב לי. עכשיו יש לי קצת זמן לנוח, לסדר כמה דברים בחיים שלי, לעזור למעין לטפל בענייני הדירה ולא לדאוג לזמני חופשים כשנצטרך לעבור ואולי גם אוכל לעבוד קצת על פרויקטים משלי. כמו כן, אולי, עם יותר זמן פנוי, אני אוכל לעשות את שתי הנקודות האחרונות שאני צריך לתואר ולא רק על ידי התחננות לפרופסורים שייתנו לי להיכנס לסמינר שלהם.

מעניין אם יש איזה שהוא פרויקט פנוי שעוסק במשחקים…


Posted in Life, Me, Work by with 2 comments.