קצת גאה בעצמי

היה לי יום טוב היום.

זאת אומרת, הוא התחיל בזה שחשבתי שיש לי שעון ואז גיליתי שיש לי אבל, משום מה, הוא לא העיר אותי. אז היפלתי על מעין לטפל במוצארט בבוקר ומיהרתי החוצה.

סיימתי עוד פרויקט בעבודה והראיתי אותו לבוס. קיבלתי כמה תיקונים עליהם אני עדיין עובד. בסדר. אבל אני כן גאה בזה שבשביל להשיג כל מיני אפקטים הייתי צריך להשתמש בחבילת תוכנה שכולם משתמשים בה אבל לא הצלחתי לגרום לה לעשות בדיוק מה שאני רוצה. כששאלתי, התשובה שקיבלתי היא ‘יש דרך אבל היא לא כל כך טובה אבל ככה כולם עושים’. אז לא רציתי לעשות את זה ככה. כתבתי גרסה משל עצמי.

לא שכתבתי ספריה פופלארית מאפס אבל, אם היא מסוגלת לעשות א’ ועד ת’, אני צריך ח’ וחצי, אולי שני ח’. והיא לא הייתה יכולה לתת לי את זה. אז לקחתי שעה וחצי וכתבתי משהו שעושה שלושה וחצי ח’, כדי שיהיה וזה כבר היה על הדרך.

וחזרתי הביתה ועשיתי התעמלות. יום בטן. לא הצלחתי להגיע לגבול הנוכחי אבל הצלחתי לסיים את הקודם בהצלחה. לפחות זה. אני כבר מרגיש יותר טוב. בהחלט יותר ערני ואנרגטי.

😉


Posted in IT, Life, Me, Programming by with no comments yet.

Human Etiquette (or, The Art of Not Being a Dick)

Driving Etiquette, Lesson #2

When you want to do something different on the road, check yourself. If it’s going to force another driver to change direction, slow down or otherwise change what they’re doing, don’t do it. Except in emergencies.


Posted in Humanity, Life, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

Human Etiquette (or, The Art of not Being a Dick)

Driving Etiquette, Lesson #1

If you want to change a lane, here is what you do.

Step 1. Signal you wish to turn. But stay in your lane.

Step 2. Check your mirrors to be sure you’re not going to make anyone slow down with your crossing and especially, that you won’t crash into anyone.

Step 3. Change lane quickly and safely.

Step 4. Turn the signal off.

Addendum: If you wish to cross several lanes, perform steps 1 to 3 for the first lane and then repeat steps 1 to 3 for every subsequent lane.

Important notes: DO NOT cross without signalling. DO NOT perform these steps out of order. DO NOT skip any of these steps. DO NOT use someone else’s sense of self preservation against them.


Posted in Humanity, Life, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

העולם הסתדר לפי תחומי עניין

כבר הרבה זמן אני אומר: זה לא שאני לא מספר לאנשים מה קורה איתי כי אני לא רוצה. אני לא עושה את זה כי אין לי כוח להבדיל.

בדרך כלל, כשאני רוצה לדבר על משהו, יש כמה וכמה אנשים שמעניין אותי לדבר איתם על זה אבל הם נמצאים ב-3-4 מעגלי היכרות שונים שלי. אז אין לי כוח לפנות לכל אחד בנפרד ולנהל 20 שיחות שונות על אותו הדבר. אני מעדיף להגיד את זה רק פעם אחת.

תכלס, זה מה שהרשתות החברתיות מאפשרות, לפנות לקבוצת אנשים שחולקים איתי תחום עניין, לא משנה מאיפה אני מכיר אותם, ולדבר איתם על נושא שקשור לתחום העניין הזה. ואם זה משהו אישי, אני פשוט כותב את זה כאן אם זה ארוך או ישירות על הדף שלי ברשת החברתית אם זה יחסית קצר. בכל מקרה, אם אני כותב את זה פה, אני אחלוק לרשת החברתית ואז אפשר להגיב לי במקסימום שני מקומות.

זה כל העניין. והעובדה, שהרבה שיחות שבעבר היו מתנהלות במישור פרטי מתנהלות על פני רשתות חברתיות בפני מאות ואלפי אנשים, אומרת לי שאני לא היחידי שמרגיש ככה.


Posted in Humanity, Life, Philosophy, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

סוף השנה

אני לא מתכוון להכין רשימות או לכתוב דברים ארוכים. הייתה שנה. וביום האחרון שלה אני בטוח לא זוכר את הכל. כל שנה אני חושב את זה ואף פעם טורח לעשות סיכומים תוך כדי השנה. אולי אם וכאשר אני אהיה חשוב יותר וליותר אנשים יהיה אכפת ממני.

התפטרתי בשנה שעברה. מצאתי מקום עבודה נחמד עם כמה אנשים שאני מכיר. עשינו פרויקט קטן ונחמד שאני גאה בו. אחרי זה ביליתי עוד כמה חודשים בחיפוש עבודה עד שמצאתי את איפה שאני נמצא עכשיו. אני אוהב את העבודה בעיקר כי היא מלאה באנשים בוגרים שמבינים את הצורך בחיים מאוזנים בשביל לשרוד לאורך זמן.

חוץ מזה, התקדמתי יותר בתחום משחקי התפקידים. כתבתי יותר, הנחיתי יותר, השתתפתי יותר, וזה כרגע חלק חשוב בחיים שלי. יש כמה קבוצות שאני שמח שביקשו ממני להנחות להם. פגשתי כמה אנשים טובים. וגם החלטתי שזאת העונה בה אני אנסה להשלים את כל הקווסטים של ליגת ההרפתקנים.

ולבסוף, אחרי שנה יותר לחוצה לפני, השנה אני מצליח לסכם שנה שלמה בה לא שתיתי קפה אמיתי. הכל היה רק נטול קפאין. אני עוד צריך לבדוק כמה דברים לגבי השינה שלי אבל אני עושה מה שצריך.


Posted in Life by with no comments yet.

?אתר פרטי לכל אדם

אני, איפה שהוא באזור התיכון (97′, אני מאמין) בניתי לעצמי אתר משלי. השתמשתי בתוכנה בשם Homesite ולפעמים גם ב-Notepad ואני כבר לא זוכר איפה אחסנתי אותו. עדכנתי אותו במחשבות אקראיות שהיו לי ומה קורה איתי ולא הייתה לי באמת אשלייה שמישהו קורא אותו קבוע. בעיקר רציתי מקום לפרוק מחשבות ומה אני עושה כדי שזה יהיה שמור איפה שהוא.

איפה שהוא הפסקתי. גם הלכתי לצבא. אבל כשיצאתי החלטתי שאני רוצה לחזור לזה. עוד לא ידעתי מה זה Facebook. דיברתי עם אח שלי שכבר הפעיל אתר משלו (אתר הבית של זה) ויצרנו את האתר הזה. לא טרחתי לייבא את החומר אבל הפורמט החדש בהחלט עזר. התחלתי לכתוב הרבה דברים.

ב-2008-9 גיליתי את Facebook וכמו כולם, גם אני הצטרפתי. החלטתי מהר מאוד שזה לא מעניין אותי ונפטרתי מזה. מעין ביקשה שאני אחזור. ואני לא יכול להגיד שאני לא מוצא את זה מועיל. זה עוזר לי להכיר ולדבר עם הרבה אנשים חשובים. אבל גם זה וגם החיים העמוסים יותר אומרים שאני לרוב מזניח את האתר הזה כי לרוב אין לי את המוטיבציה לכתוב משהו מספיק ארוך שיהיה שווה פרסום פה. ובשנים האחרונות, עם היותי איש קריירה, האתר הזה הוא כנראה משהו שמעסיקים פוטנציאלים פותחים להסתכל אולי אפילו יותר מאשר פרופיל Facebook ואני רוצה להיראות כמו אדם מקצועי.

אבל אני לא רואה איך זה סותר אחד את השני. אולי יש משהו במה שהאיש אומר, אולי עדיף לחזור לניהול אתרים פרטיים. אני עדיין משתמש בקורא RSS. זה ממש לא מסובך והכל מגיע אליך למקום מרוכז. מה הבעיה להירשם לעדכונים מכל האנשים שמעניינים אותך? אני יכול לכתוב פה גם עדכונים אישיים וגם לדבר על נוסעים מקצועיים שמעניינים אותי. למה אי אפשר לנהל קבוצות עניין ב-Meetup או עם איזה פורום טוב? יש למישהו שאין לו לוח שנה של גוגל או כל לוח שנה שמתקשר עם קבצי cal? רוצים לדבר עם מישהו ישירות — טלגרם. אני באמת לא צריך בוטים הודים שנדחפים לי לרצף כל פעם שאני כותב באנגלית.

והיום, עם פלטפורמות כמו WordPress, Wix ו-Squarespace, זה כל כך קל להרים אתר פרטי. נסו גם אתם.


Posted in Life, Me, Practice, Thinking Out Loud by with no comments yet.

ראש השנה וסבתא

אני לא רוצה להיות מבעס אבל זה מה שאני חושב עליו כשמגיע ראש השנה, על סבתא סרקה.

סבתא סרקה — אמא של אמא — גרה בקיבוץ (בניגוד להורים של אבא שגרו בקיבוץ אחר) כך שתמיד יכולתי לפגוש אותה. היא תמיד הייתה שם וזה גם משמח אותי לחשוב שאמא שלי הייתה בקשר מאוד טוב איתה ושהם בילו הרבה ביחד.

אבל אני זוכר את סבתא בשלוש נסיבות עיקריות:

1. כשעוד היינו מגיעים אליה ביום שישי פעם בכמה זמן והיא הייתה מכינה פיצה במגש עמוק, הפיצה הכי טובה שאי פעם טעמתי וכנראה שאי פעם אטעם.

2. היא הייתה מלווה אותי לבריכה כשלהורים שלי היה משהו אחר לעשות. אני יודע שהיא לא הייתה יכולה לעשות בשבילי הרבה חוץ מלשים לב — וגם לא הייתי צריך — אבל זה חימם את הלב שהיא לקחה את השעה-שעתיים מהיום שלה בשביל שאני אוכל להנות.

3. היינו הולכים ביחד לטקסי ראש השנה.

אני לא יודע למה אבל בשנים האחרונות, גם להורים שלי וגם לאחים שלי לא התחשק יותר מדי ללכת לטקסי ראש השנה. אבל לי זה היה כיף. וסבתא תמיד הייתה שם. היינו יושבים ביחד וזה היה סוג של ‘הדבר רק של שנינו’. חצי שעה – שעה, היינו מקשיבים, בדרך כלל לשי הרפז, מקריא משהו, מספר כמה בדיחות. עוד כמה אנשים היו עולים לבמה ומקריאים ברכות בסגנון חריזה שלא התפתח מאז כיתה ב’. וזהו. היינו נפרדים וכל אחד הולך לדרכו.

לפני שנתיים או שלוש, באתי לטקס ראש השנה האחרון שלי בקיבוץ. הבאתי את מוצארט. הוא הוכיח כמה הוא כלב טוב ורגוע כששני הילדים של איריס התנפלו עליו בחיבוקים וליטופים והוא פשוט ישב שם וקיבל את זה. אני רק חשבתי על סבתא ועל כך שאם היא הייתה יכולה, היא כנראה עדיין הייתה מגיעה לטקס. ואני הייתי מגיע במיוחד בשביל זה.

אני לא עושה משהו מיוחד ביום השנה למותה או ביום ההולדת שלה. אני לא מרגיש צורך לחזור לקיבוץ במיוחד. וגם כבר כמה זמן שלא הגעתי לטקס הזה.

אבל ראש השנה תמיד מזכיר לי את סבתא סרקה. ואני מקווה שלעולם לא לשכוח.


Posted in Life by with no comments yet.

Tidbits of Experience: Unity App on Android Not Showing Permission Request Dialog

It happened to me that an app I was creating required some Android permissions and while it did show the permission dialogs when I first installed it, subsequent builds, with more or different permissions, didn’t pop the dialog. Even after uninstalling and reinstalling the app, nothing happened.

Digging through the AndroidManifest.xml file Unity was generating, I found this line:

<meta-data android:name=”unityplayer.SkipPermissionsDialog” android:value=”true” />

So, to override, make sure you have an AndroidManifest.xml file in your Plugins\Android directory (you can copy the generated file from Temp\StagingArea as a start) and make sure you have the line:

<meta-data android:name=”unityplayer.SkipPermissionsDialog” android:value=”false” />

Under your Application tag.

It will ask for permissions every time you reinstall the app but it should be good from then on out.


Posted in Life, Practice, Programming, Thinking Out Loud by with no comments yet.

The Push Forward Extensions

Here is a package of several extensions I’ve created that I use in my Unity projects. I thought they would be useful and would appreciate any feedback.

Push Forward Extensions.


Posted in Programming, Work by with comments disabled.

שלושה מאפיינים

Trying vlogging. This time about my three main features.


Posted in Life, Me, Practice, Thinking Out Loud by with comments disabled.