בכל מקרה, מצאתי עכשיו משהו שאני חייב לדבר עליו: YouTube הוסיפו, לא לכל הסרטונים אבל לחלקם, כפתור כדורגל קטן.

ומה אותו כפתור עושה? הוא מדמה מצב ‘גביע העולם בכדורגל 2010′. כן, אם לוחצים על הכדור הקטן אז מקבלים ערוץ קול נוסף שמשמיע את צלילי נחיל החרקים המעצבן של צינורות הפלסטיק המכוערים ששומעים בכל משחקי גביע העולם עכשיו.

אז אם אתם רוצים לשמוע את הקול, שערוצי טלוויזיה והאקרים חובבי המשחק מנסים לסנן כבר חודש, בסרטוני הוידאו שלכם, ליחצו על הכפתור. נראה אתכם.

כל מה שאני רציתי זה לראות את הסרטון הדגמה החדש של OnLive.

בינתיים, הנה חידה, בלי רמזים ובלי לחפש באינטרנט. פתרון יגיע אחרי המבחן באלגוריתמים.

4, 14, 1114, 3114, 132114, 1113122114, 311311222114, 13211321322114, 1113122113121113222114, …

אז נא לאמץ את המוטו החדש: ‘משחקי מחשב זה טוב לבריאות הנפש’.

ולא לשכוח, לפני השינה, להכין דברים למחר, להגיד לילה טוב לכולם, לצחצח שיניים ולחסל כמה חייזרים או שדים מהממד השישי.

אבל כן כדאי להזהיר, יש כאן תמונות דיי מחרידות ומגעילות למי שרגיש. זה סרטון שבהחלט יגרום לכל ניורוני המראה והאמפתיה שלכם לירות בקצב. למרות שלא רוצים.

נשמע מוזר? לי יש רק שאל אחת: מתי יהיו לנו דולפינים עם רובים על-קוליים ותמנונים נשלטים מוחית כדי שנוכל לשחזר את ימי התהילה של Red Alert?

כן, מדובר באב ובן שהם כנראה לא מהאנשים היציבים ביותר או התורמים ביותר לחברה שאפשר למצוא אבל הבעיה היא עם ההשלכות שהחלטה כזאת יכולה לייצר. האם אפשר לעצור כל אחד שמחזיק חומר כזה? האם ילד שרוצה לבנות ניסוי מדעי שדורש ממשהו שיתפוצץ (לא משהו גדול, רק הר געש שולחני) הוא פושע מסוכן? האם צריך לעקוב ולנטר כל כימאי ופיזיקאי?

דברים כאלו יכולים להיות מאוד מסוכנים. ואני לא מדבר על חומרי הנפץ על על החלטות משפטיות.

אפילו לי יש את הספר הזה איפה שהוא זרוק. לא בגלל שאני מתכנן פיגוע אלא יותר בגלל שאני נוטה לאסוף שטויות גם אם אני לא ממש משתמש בהן ואולי כי אני אוהב שדברים מאוד מציאותיים ואמינים וכשדמויות שלי בסיפור או במשחק מאלתרות חומר נפץ או משגר טילים, אני רוצה שזה יראה הגיוני.

למה אי אפשר להתייחס לדברים כאלו בצורה יותר אנושית?
למה אני מתכוון? שבן אדם עם דעות פוליטיות קיצוניות, היסטוריה של עידוד למהפכה, מאגר חומרים מסוכנים אחרים חוץ מספר שמסביר איך לייצר ניטרוגליצרין סביר יותר שיהיה טרוריסט מאשר ילד בן שמונה שבתור מתיחה בנה פצצות דשן. וכשאני אומר פצצות דשן אני מתכוון למשהו שאולי עושה ‘פוף’ ממש חזק.

כריס ג’ארביס הוא חבר כבר מספר שנים בכנסיית הג’דייזם הבין לאומית. וזאת מתבררת כבעיה מאז שדת הג’דיי הוכרה רשמית בבריטניה. אותו כריס מאמין בחופש שלו לדת שלו ובזכותו להתלבש בהתאם למנהגיו, בגלימות ג’דיי מלאות כולל כיסוי ראש גדול. השומרים באותה סוכנות עבודה לא כל כך אהבו את זה וסילקו אותו מהמקום. הוא בתגובה התלונן על פגיעה בחופש הדת שלו.

הטענה שלו היא כי אם למוסלמים נותנים להסתובב עם איזה כיסוי מופרך שהם רוצים אז גם לא מותר. ואני חושב שהוא צודק, צריך לאסור את שניהם. זאת אומרת, אם הוא רוצה ללכת ברחוב ככה שיהיה לו בכיף אבל במקום שבו יש מישהו שאחראי על הבטחון ואותו מישהו קבע בנהלים כי מי שנכנס למקום צריך ללכת עם פרצוף חשוף אז אותם נהלים צריכים לתפוס לכולם. גם ג’דיי וגם מוסלמים צריכים להוריד את כיסוי הראש.

כי למען האמת, אני לא ממש זוכר את אלק גינס או ליאם ניסן או יואן מק’גרגור הולכים תמיד עם כיסוי ראש.

אבל יותר מעניין, הרעידה הייתה כל כך חזקה שהיא כנראה הזיזה איים וקיצרה את אורך היום. השינויים מאוד קטנים וקשה למדוד אותם אבל הציר של כדור הארץ נע בערך בשמונה סנטימטרים והיום התארך בכמיליונית השנייה.