חב”דניקים בצומת

ביום חמישי, בדרך למרכז, ראיתי שני דתיים בצומת. אני רק מניח שהם חב”דניקים כי הם נראו ככה. הם קיבצו נדבות, כל אחד בדרכו שלו. אני נגד כל הנושא הזה. אני מעדיף שילכו לעבוד וחבל לי שהם כנראה מרוויחים יותר טוב בקיבוץ נדבות מאשר שהיו יכולים להרוויח מעבודות נקיון או שמירה. אבל אם כבר קיבוץ נדבות, יש גם דרך לעשות את זה. הדתי השני שראיתי באותו יום עשה את זה בצורה מנומסת. מילא הוא מנסה להרוג את עצמו בצומת אבל לפחות הוא לא מציק. הדתי הראשון שראיתי היה כל כך מעצבן שאני כבר חשבתי על ללכת ולהרביץ לו בעצמי.

הדתי השני היה בצומת, החזיק פחית ושלט ופשוט הלך בין המכוניות. מי שהחליט לתרום לו, עצר אותו ותרם. למל”מ מושלם.
הדתי הראשון היה, קודם כל, לבוש כמו כלומניק, כמו מישהו שגר בבית מתפרק ואמא שלו זרק אותו החוצה עם הדברים היחידיים שיש ללבוש בבית רק שיפסיק לרבוץ. והוא הסתובב באחד הצמתים העמוסים ביותר בנתניה והיה דופק על חלונות של אנשים כמו נקר עד שהיו פותחים לו. וכשהיו פותחים לו, הוא היה נשען פנימה ומציק (אני לא יודע בדיוק מה הוא אמר) עד שהיו נותנים לו כסף. אז אני התחלתי לדמיין איך, אם אני הייתי באחת המכוניות, הייתי פותח לו את החלון רק קצת, צועק עליו שיפסיק להיות כלומניק ושיילך להשיג עבודה, וסוגר את החלון בלי שום קשר להאם הוא הכניס את היד שלו פנימה או לא. ואם הוא היה מתעצבן ומגיע אליי לדלת אז הייתי רק מחכה לנסיון הראשון שלו לאלימות לפני שהייתי מפזר אותו על האספלט.

ואז באותו הערב ראיתי בחדשות כתבה על ילדים פלסטינאים שחוטפיםמביאים אותו מהרשות לצמתים של אום אל פחם ומקומות דומים בשביל לקבץ נדבות. באיזה מין מדינה אנחנו חיים כשיש ישיבות קבועות בנושאים האלו ואף אחד לא עושה כלום?


Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud, Weird by with 3 comments.

אמת תמורת חיים

קראתי ראיון עם ‘מדען אימאם‘. אוסאמה חסן הוא מרצה בכיר למערכות מידע באוניברסיטת מידלסקס בבריטניה והוא גם אימאם, מנהיג תפילה, במסגד אל-תאוויד במזרח לונדון.

הסיפור בקצרה: הוא ניסה להסביר לאנשים איך תורת האבולוציה מסתדרת עם פירוש של הקוראן ודיבר על כך שפירושים קיצוניים ופונדמנטליסטים של הקוראן אינם הדרך הנכונה. בדצמבר, הגיע לאוניברסיטה מבקר מסעודיה וכאשר נשאל האם זה ראוי שאדם שמאמין לאבולוציה ינהיג תפילות הוא ענה שלא. משם המשיכו מסע ההכפשות, הדרישה לסילוקו מהמסגד בו היה במשך 25 שנים וקבוצה קיצונית מטורפת אחת אפילו איימה עליו בחייו. הוא נאלץ להוסיף אבטחה על ביתו (סך הכל, יש לו ילד קטן), לשחרר הודעה כי הדברים לא נאמרו כפי שהתכוון אליהם והוא אפילו זנח את הנושא לעכשיו כי הוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל זה.

אני חושב שזה מאוד לא בסדר. אני לא מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא לא מוכן לסכן את חייו בשביל האמת שלו. אני מתכוון לכך שזה לא בסדר שהוא צריך, שלכך זה הגיע. זה הופך את כל הנושא למאוד בעייתי. כי כשכך המצב, המאבק אינו הוגן. הצד המתנגד להארה מוכן להשתמש באלימות, יודע מול מי להשתמש בה ולרוב גם דיי מסוגל להוציא אותה אל הפועל. הצד המנסה ללמד לא רוצה להשתמש באלימות , לא יודע בדיוק אלו אנשים עומדים מולו ולכן גם הגופים העומדים לרשותו לא ממש עושים משהו באמצעים הלא-אלימים העומדים לרשותם.

וזאת הבעיה שלנו במאבק. זאת בעיה מאוד חמורה כאשר צד אחד מסוגל כמעט חד משמעית להשתיק את הצד השני. ולמספרי האמת יש שתי אפשרויות: כמו האימאם, לפעול בגלוי ולהיות חשופים לאלימות, או כמו המשתמשים ב-YouTube, לפעול בצורה חסויה יותר אבל להיות פחות משפיעים. וזה כל כך מצער אותי שככה זה עובד. והבעיה היא שאם אותו אימאם יתלונן על כך שמאיימים עליו באלימות, מה אפשר לעשות? המשטרה יכולה לנסות לחקור אבל בלי חשודים ישירים זה יהיה מאמץ ארוך ומפרך שהם כנראה לא ירצו לקחת. או שהמשטרה יכולה לשים עליו מעקב ולנסות לתפוס את מי שיתנכל אליו ישירות, דרך פעולה ששמה אותו כמטרה וגם יכולה לקחת הרבה זמן אם בכלל תצליח. או שאפשר להציב עליו שמירה, עניין יקר מאוד שיכול שלא להיגמר לעולם.

אני חושב שאולי דרך הפעולה היחידה היא מחאה כללית של העולם הנאור נגד האיומים האלו. אבל איך אפשר לארגן דבר כזה וכמה זה באמת יעזור? לא מזמן צוות שלם של האו”ם נרצח, שניים מהם בעריפת ראש, בגלל שכומר דביל בארצות הברית שרף קוראן. הדרך היחידה, אני חושב, להילחם בגל עולה של אלימות היא להרים נגדו גל שלם של אנשים שמוכנים לעצור את זה. אבל איך? אני שונא שאנשים שרק רוצים לדבר, להגיד את האמת, מושתקים על ידי גורם שפועל בדרכים לא מודרניות ולא חברתיות רק בגלל שהוא גדול וחזק. אבל מה אפשר לעשות? הצעות?


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with comments disabled.

עוד סיבה למה מיסיונרים מעצבנים אותי

עכשיו בחופש, תגובה שנייה מלמעלה.


Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by with 9 comments.

הטמטום השבועי

מאת הרב עובדיה יוסף.

כמה רשע יכול להיות הבן אדם הזה בשביל להגיד שהאנשים שגרים שם, או גרים בכל הארץ, אשמים בשריפה הזאת שכילתה שניים וחצי ישובים, חייהם של יותר מ-40 אנשים ואת אחת משמורות הטבע היפות ביותר בארץ?

כמה רשע צריך להיות כדי להאשים את הישראלי הממוצע שעושה ככל יכולתו בכך שהוא לא שומר שבת ושהוא צריך לחזור בתשובה?

כן, אני יכול לתאר לעצמי מה היה קורה אם הכבאים היו חוזרים בתשובה. בטח לא היו מוכנים לכבות שריפה או לחלץ אנשים מבניין אם הם לא היו לבושים בצניעות.

והוא אומר לנו לבדוק אם אולי אנחנו גרמנו לשריפה הזאת? בואו נראה…
אני, בניגוד אליך, רב-נבל, משלם מסים. עד כמה שאני משלם בתור סטודנט ושכיר במשרה חלקית. אבל אני בטוח אשלם יותר בעתיד.
אני, בניגוד אליך, לומד מקצוע במטרה להשתמש ביכולותי ואהבתי על מנת לתרום משהו לעולם שלנו.
אני, בניגוד אליך, אחנך את ילדי לאכפתיות ולתת עזרה לאנשים אחרים, בלי להתייחס למינם, גזעם, נטיותיהם המיניות או לאורך החצאית שלהם קודם.

אז אם אני חושב על מי מאיתנו כנראה שגרם לשרפה הזאת או אגרום לשרפות הבאות? מבחינתי, כל האצבעות מופנות אליך.


Posted in Humanity, Less Interesting News, Philosophy, Religion, Thinking Out Loud by with 3 comments.

למה העיתונות מפגרת?

בטח כבר כולם יודעים על הספר החדש של סטיבן הוקינג בו הוא טוען שאין צורך באלוהים ביצירת היקום והכל היה דיי מתבקש.

בסדר, מובן. הפיזיקאים אומרים את זה מדי פעם, בין אם הם מפורסמים מספיק כדי שלא יהיה אכפת להם או כי הם מנסים להיות.

מה שמציק לי זאת העמדה העיתונאית (ואני לא צריך שתסלחו לי) המפגרת והטענה ש”הוקינג משנה את עמדותיו לגבי אלוהים” רק בגלל שבקיצור תולדות הזמן הוא כתב ש”אם תהיה לנו תאוריה מושלמת אז נדע את מוחו של אלוהים”.

על מטפורות שמעתם? על שפינוזה שמעתם? לחודית, על האלוהים של שפינוזה?

הנה ההסבר הקצר: ‘האלוהים של שפינוזה’ הוא מונח שמדענים בכלל ופיזיקאים בכלל מעדיפים כדי לדבר על היקום. המשתמשים המוכרים יותר במונח הם, כמתבקש, שפינוזה, הוקינג ואיינשטיין. האל של שפינוזה הוא הטבע, החוקים והכוחות שמאחורי מה שאנחנו רואים וסוג של הקוד מקור של היקום. ולזה בדיוק הם מתכוונים כשהם אומרים אלוהים.

לא שפינוזה, לא איינשטיין ובטח שלא הוקינג מאמין באל, ובטח שלא אל אישי. כמה קשה זה להבין?


Posted in Less Interesting News, Practice, Religion, Thinking Out Loud, Weird by with 2 comments.

גמר מה טובה?

אז איחלו לי גמר חתימה טובה. באותו זמן לא ידעתי בדיוק מה זה אבל החלטתי לחקור קצת. כי זה העלה לי את השאלה הזאת שוב: איך להיות בן אדם חושב, סקפטי, אתאיסט… בלי להיות חמור. הנה רצף מחשבות בנושא…

אז, לפי וויקיפדיה כמובן: “כתיבה וחתימה טובה – איחול הניתן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה. בהלכה מובא שיש לסיים מכתבים ואגרות וכדומה, הנשלחים בימים אלה, בברכה זו. הברכה היא על פי דברי חז”ל שבימי עשרת ימי תשובה דנים את האדם בשמיים בדיוק מה יקרה איתו ולו למשך השנה הקרובה. חז”ל מוסיפים שפסקי הדין בשמיים נכתבים ונחתמים בימים אלה; ועל פי זה מאחלים בימים אלה ובחודש אלול, שהוא חודש הכנה לימי הדין האלה, “כתיבה וחתימה טוב”, – שיזכה המתברך לפסק-דין טוב כתוב וחתום. ביום הכיפורים עצמו, ובמיוחד לקראת סוף היום, האיחול הוא גְמַר חתימה טובה, – שהסוף ייגמר בחתימה טובה, זאת על פי דברי חז”ל שאז הוא זמן החתימה.”

זאת אומרת, כמובן שידעתי שיש לזה משמעות דתית כלשהי שקשורה ליום כיפור, ראש השנה וכל הימים הנוראים האלו. אבל מעולם לא טרחתי לחקור לעומק. כי זה לא ממש עניין אותי. הפעם זה קצת עצבן אותי כי זאת באמת הדחיפה של המשמעויות הדתיות למי שלא רוצה את זה.
לא, אני לא אומר לא להיות נחמד ומנומס לאנשים אחרים אבל הברכה הזאת מהווה סוג של הנחת יסוד שגויה וקצת מעליבה. זה לא שנה טובה או חג שמח שמשמעותם היא שיהיה לך טוב ושמח ושהכל ילך לך בסבבה. שזה נהדר. גמר חתימה טובה מניח סוג של אמונה וסוג של עקיבה אחר המצוות.

זה היה אחד מהמנחים במעבדה שאמר לי את זה. אז לא התחלתי להתווכח איתו על המשמעות של יום כיפור וכמה הדת מיותרת מבחינתי. כי לא רציתי להעליב. ולמען האמת, כי גם הייתי עסוק ובלחץ זמן לסיים דברים. אבל מעניין לחשוב מדי פעם על איך להיות אתאיסט בלי להיות חמור. זה כולל, אני חושב, קצת טאקט, לא משהו שיש לי הרבה ממנו ביום-יום אבל אני עדיין מסוגל לזהות מצבים ולאיפה כן ולא ללכת בהם.

בעיקרון, אני חושב שאני אתווכח עם כל אחד כל עוד יש לי זמן לעשות את זה ואני לא חושב שזה פוגע בו אישית בצורה בלתי הפיכה, כל עוד זה עדיין נשאר בגדר הויכוח הבריא שלא נכנס לפסים אישיים. כן חשוב לזהות מתי זה כבר מגדיש את הסיעה. אבל זה עוד משהו שמציק לי בדת, גישת ה’אני יותר טוב, אני יותר חשוב, איתי אי אפשר להתווכח’. אני חושב שאין נושא שאי אפשר להתווכח עליו. גם אם יש הר של עדויות נגדך, תתווכח. כשההר הזה ייפול עליך אז תבין שאתה טועה. אבל להתווכח זה בדרך כלל טוב. ואני לא חושב שדת חסינה מזה, או שדת צריכה לקבל מעמד פטור ממס או מימון ממשלתי. אבל זה כבר עניין אחר.

כי לא, אנשים דתיים אינם מקבלים חסינות אוטומטית מלהעלב. זה שאתה נעלב ממשהו לא אומר שמיד צריך להסיר אותו. יש הרבה דברים שמעליבים אותי ומפריעים לי ושלא הייתי רוצה לתמוך בהם, או לאשר אותם או לתת אותם למאכל לחתולים. אבל הם עדיין מותרים. כי יש משהו יותר חשוב וזה חופש. החופש להגיד מה שבא לך. כי ברגע שיש דבר אחד שאסור להגיד, מהר מאוד אפשר לאסור על דברים אחרים.

זה בעיקר מה שמפחיד אותי. שיאסרו ויאסרו ויאסרו עד שאנשים פשוט לא ידעו מה הם מפסידים. אין בעיה להפסיד דברים אבל לפחות תדע מה אתה מפסיד. כי אני שומע את זה מדי פעם, על דתיים שיצאו מחדרי חרדים ונדהמו מול מה שהם גילו. הם בכלל לא ידעו. התרבות שלהם הגבילה אותם, החינוך שלהם הגביל אותם, השפה שלהם הגבילה אותם, ובמידה מסוימת, גם הביגוד שלהם הגביל אותם.

ואני חושב שזה, לפחות ואם כבר, צריך להיות תחת ההגדרה של ‘לא מנומס’.

ומחר נדבר על צנזורה.


Posted in Humanity, Religion, Thinking Out Loud by with 4 comments.

לשבת, לקום?

אני לא באמת קורא Facebook. ביקשתי ממעין שתסתיר ממני את הסיסמה בכוונה. אבל באחת הגיחות האקראיות היחידות לשם גיליתי שדותן שלח לי הודעה מעניינת (דרך אגב, כדאי להשאיר הודעות בדואל, בבלוג, או בכל מקום אחר).

למי שלא זוכר, בחלומות באספמיה, גליון מספר 1, פורסם סיפור שלי בשם “לשבת, לקום” על תאונת דרכים וההשלכות שלה. וזה אולי קצת ספוילר לסיפור אבל מתברר שבסעודיה חושבים על פתרון זהה.

קצת מחמיא לי, בעיקר מזדעזע לי. ואני לא חשבתי על זה בצורה כל כך אכזרית.


Posted in Less Interesting News, Religion, Weird by with comments disabled.

עוד נשקים מעניינים

אחרי הווווזלה הרצחנית…

אולי צריך להוסיף לארסנל הנשקים גם מעיל?


Posted in Less Interesting News, Religion, Weird by with comments disabled.

איך התחתנו כמו שרצינו ביום אחד

שוב אני מנסה לעשות את חלקי למען נישואים אזרחיים לישראלים שרוצים ובתקווה גם לעדכן את מה שידוע לנו עכשיו. בתקווה ואנשים ימצאו את ההודעה הזאת כשהם יחפשו דברים כמו ‘נישואים אזרחיים בקפריסין’, ‘נישואים אזרחיים’ בכלל, ‘חבילות נישואים’ או ‘איך עורכים טקס נישואים אזרחיים בקפריסין בלי לקנות חבילת נופש גדולה ארוכה ויקרה’. כי כן, אנחנו עשינו את זה ביום אחד. למי שחושב על שהיה ארוכה יותר עדיין יכול למצוא פה טיפים אבל הנסיעה עצמה תכננו ליום אחד.

אז…

– דבר ראשון שצריך לעשות הוא להוציא תמצית רישום ממשרד הפנים. הולכים למשרד הפנים הקרוב למקום מגוריכם ומבקשים תמצית רישום. כל העסק לא צריך לקחת יותר משעה ולא עולה כסף. כמובן שצריך לעשות את זה לשני בני הזוג.
– ודאו שיש לכם דרכון מעודכן. כמובן שכדאי שיהיה מעודכן בערך חצי שנה קדימה. עדכון דרכון יעלה כ-250 שקל.
– את המסמכים האלו צריך לתרגם לאנגלית ולקבל עליהם אישור נוטריון. יש חברה בתל אביב שנקראת ליטרה (בן יהודה 32, תל אביב. 036206739) שמטפלת בכל התהליך הזה בתוך יום בערך. זה עולה כ-200 שקל. אפשר לשלוח להם את הטפסים הנחוצים בדואר אבל כדאי לבוא לאסוף בכוחות עצמכם.
– את המסמכים המקוריים והמתורגמים צריך לשלוח מראש לרשמת הנישואים בלרנקה (אנחנו התחתנו בלרנקה כי זה נראה הכי נוח אבל אפשר בכמעט כל עיר). הכתובת שלהם היא civilmarriage@larnaka.com. לשלוח להם ולקבוע פגישה. כמה שתעשו את זה יותר מוקדם ככה גם תוכלו לקבל אישור יותר מוקדם ולהמשיך הלאה. אנחנו קבענו ל-9:30 בבוקר (שעה זה בערך הזמן שלוקח להגיע מהמטוס לעיר במונית, לא בדקנו אוטובוסים), יצאנו משם עד 10:30 והמסמכים חזרו מאושרים עד 13:30.
– מזמינים כרטיסים לקפריסין. כדאי לתכנן כמה שיותר מראש. כרטיסים של חודש מראש עולים פחות מאשר כרטיסים של שבוע לפני. כרטיסים בכל מקרה עולים בין 600 ל-700 דולר. הזמנו דרך חברת נופש ישיר אבל הרבה חברות אחרות יתאימו כי המחירים של הכרטיסים (לפחות שלנו) הגיעו דיי ישירות מחברת התעופה Cyprus Airways.
– עושים ביטוח. המון חברות יעשו לכם ביטוח ואפילו קופות חולים יעשו לכם ביטוח אבל אנחנו עשינו ביטוח דרך המטייל. הם היו הכי זולים ובין היחידים שהיו מוכנים לעשות ביטוח ליום אחד. אל תעשו ביטוח דרך חברת הנסיעות, הוא בדרך כלל יהיה הרבה יותר יקר.
– עולים למטוס. אנחנו טסנו ליום אחד אז לקחנו תיק אישי לכל אחד. זה גם איפשר לנו דיי לדלג על המזוודות בכל כיוון. אפשר גם לעשות טיול ארוך יותר אבל זה פשוט להזמין כרטיסים אחרים וחדרים במלון. אם לא מתחשק לכם Duty Free אז אפשר להגיע שעתיים לפני אבל מומלץ שלוש. תנסו לבקש מהמאבטחים שיתנו לכם להיכנס לתור הקצר כי אתם לא סוחבים מזוודות. ולזכור לרוקן את כל הנוזליים שלכם לפני ביקורות דרכונים. כי אחרי זה כבר אי אפשר לפני הבידוק שיכריח אתכם לזרוק את הבקבוקים.
– טסים. הטיסה קצרה וקצת מציקה לאנשים שרגישים לטיסות. המטוס רק ממריא וכבר צריך לנחות אז זהירות משינויי לחץ וכוחות. במטוס מוגשת רק קופסת מיץ קטנה וזהו. אין אפילו ממש זמן לנמנם. אז לישון טוב מראש.
– נוחתים. בשדה תעופה בלרנקה יורדים מהמטוס ויוצאים החוצה ביציאת המגיעים. מימין יש לכם את המוניות. נסיעה לעיר תעלה לכם 12 אירו במונית או 3-4 באוטובוס, אם יש לכם זמן לבזבז.
– מגיעים לרישום. אם נהג המונית נחמד אז הוא יוריד אתכם שני רק שתי דקות מהבניין עצמו. זה בניין ריבועי בצבע חום בהיר. נכנסים מהשער עם הקשת ולא מאחורה. לפני המדרגות שמאלה. מודיעים שהגענו ושאפשר להתחיל את התהליך ואז הולכים להחליף בגדים מי שרוצה ומתיישבים.
– נרשמים. הרישום עצמו כולל מילוי הטפסים שלהם עם כל הפרטים וחתימה על הצהרה שאתם יודעים שהנישואים שלכם בסדר, אין סיבה שלא תתחתנו, שניכם מחליטים החלטה במוח שקול ואתם לא עוסקים בביגמיה. ואז מחכים עוד קצת.
– ייתכן ותאלצו גם לעזור לזוג רוסי שלא יודע כמעט בכלל אנגלית למלא את הטפסים שלו.
– משלמים. אחרי שכל הטפסים מאושרים מגיע עניין התשלום. למי שנשאר מעל 16 ימים בקפריסין, זה יעלה כ-130 אירו. לנו, שבאנו באותו היום ורצינו גם את העסקה שבה הם מחתימים ומאשרים את התעודה בעצמם זה עלה 281 אירו. לתעודה מקורית נוספת זה יעלה עוד 13 אבל אפשר גם לבקש מאוחר יותר.
– אז יוצאים לטייל קצת בזמן שהטפסים נשלחים למשרד בניקוסיה לקבל אישור אפוסטיל. מסתובבים בעיר, מחטטים בחנויות, אוכלים המבורגר, הולכים לחוף. מיטות השיזוף עולות 2 אירו ליחידה אז כדאי להביא מושבים משלכם. יש בלרנקה גם את כנסיית לאזארוס הקדוש, כמה תצוגות אמנות ומנזר מימי הביניים. ובזמן שאתם מטיילים, גם אם אמרו לכם שהסיכוי לגשם הוא 20%, כנראה יירד עליכם גשם.
– חוץ מזה, בלרנקה יש כל מיני מכוניות מגניבות. ראינו שתיים מתוצרת Triumph, חברה שעד אותו הרגע לא שמעתי עליה. כמו כן ראינו Smart, המכונית הקטנה והפצפונה ההיא. ואז ראינו Smart 4-Four. ואז ראינו Smart ספורטיבית. וזה היה מוזר.
– חזרנו לקראת 13:00 כשדיי נמאס לנו מהגשם כדי לנוח קצת לפני שמחזירים לנו את הטפסים. ובדיוק ברגע בו חשבתי “זאת נראית כמו ספה נוחה, אולי נשכב עליה לרגע” הגיעו הטפסים.
– אז לקחנו את הטפסים, הוספנו אותם למעמסה ויצאנו שוב החוצה בתקווה והגשם נחלש. הוא לא. הוא התחזק.
– מקומות בילוי בלרנקה: אל תבנו על זה בשעות הצהריים. כי כנראה שהכל נסגר בערך מ-13:00 עד 16:00. כשהבנו את זה אז כבר ירד עלינו הרבה גשם ונמאס לנו ורצינו רק לחזור הביתה. הצלחנו, לאחר כמות רבה של נפנופי רגליים וידיים לתפוס מונית חזרה לשדה התעופה.
– בשדה תעופה בעיקר ניסינו להרוג זמן. הגענו לשם בערך שבע שעות לפני הטיסה כי בלרנקה אין יותר מדי מה לעשות ונמאס לנו מהגשם. אז הספקנו לעבור על כל חנות ב-Duty Free, לאכול קצת, לישון קצת, לאכול עוד, לאבד את תעודת הנישואין וגם להתלונן על אמצעי הבידוק הנוספים לפני שער הכניסה לטיסה לארץ.
– אחרי שהגענו לארץ, הפמלייה של אחי, שאיים להיות שם, באמת הייתה שם וחיבקה חיבוקים וזרקה ממתקים. זה היה משעשע.
– לאחר מכן יצאנו לפלורנטין לתפוס חטיף מאוחר ולדבר עם כל המשפחה. אבל בשתיים בערך הרגשנו חייבים להתקפל אחרי, שלא כולל תנומות מדי פעם, היינו ערים כמעט 24 שעות.

עדכון: משהו ששכחתי לציין הוא שלא חובה להביא עדים אם לא רוצים. עורכת הטקס והפקידה שם שימשו כעדות. ואם תביאו מצלמה אז גם יצלמו בשבילכם מספר תמונות. בכל מקרה, כן יש מקום לפמלייה רצינית אם רוצים.


Posted in Life, Practice, Religion, Thinking Out Loud by with 18 comments.

גם לי בתי הדין הרבניים עולים על העצבים

אני עייף ואין לי כוח להסביר. הוא יסביר.

ולא לשכוח את העצומה.


Posted in Less Interesting News, Religion by with comments disabled.