אז המהפכה עדיין לא פה. ואם אתם מעלים קבצים, תפרקו אותם לחתיכות של 10 מגה בייט בשביל הנוחות.

חוץ מזה, כשאתם בונים חיפוש לשמירה, ככה אתם גם בונים מסננים כמו שצריך. אם תסמנו את קופסת ה-Archive אז כל גל חדש שיענה על הקריטריונים שהגדרתם מיד יוסר מה-inbox שלכם ואם תסמנו את קופסת ה-Mark as Read אז זה גם סוג של חסימה של כל הודעות העדכונים שלו.

למקרה שלא ידעתם את זה עד עכשיו, יש מחקרים שמגבים את זה.

במבחנים שלהם, לעומת זאת, אני מקבל 100 בניקוד ובערך ממוצע בין ה-Multitaskers הכבדים לנמוכים בזמן.

מזהירים היום לגבי התמכרות לאינטרנט אבל צריך להתחיל מהתמכרות לעזרים דיגיטליים. בכתבה מתואר זוג שהוא הרבה יותר מכור מהרגיל. אני לא חושב שאני במצב גרוע. למרות שאני מבואס מול כמות הדברים שמצטברים אצלי ואני רוצה את המכשירים המתקדמים והחדשים יותר, אני מסוגל להתמודד עם כמה ימים בלי אינטרנט ולא חייב תמיד להיות מחובר. למען האמת, אני מעדיף להתנתק מדי פעם.

מה שאני חושב שצריך ומה שאני משתדל לעשות הוא לצרוך במידה ולא להעמיס יותר מדי. הכי חשוב זה לא להילחץ ולקחת בקלות.

אותי יותר עניין לגלות שהסינים מרגלים אחר מדינות אחרות כמו כל מדינה בעולם אבל הם גם מרגלים אחרי חברות אחרות בשביל חברות סיניות וזה אף אחד אחר לא עושה. זה קצת מפחיד.

בכל מקרה, כדאי לקרוא את הכתבה (היא לא כל כך ארוכה) אבל הוא מסכם שמה שצריך בעיקר לעשות זה לשים לב מה קורה ולהיות ערים אם קורים דברים מוזרים כמו מסעדה סינית באמצע שום מקום שמגישה מעדנים שאי אפשר אפילו להשיג במסעדות יוקרה טרנדיות.

אז אם אתם לא יכולים לראות מה כתוב פה למטה, לכו לאתר של Wave ותרשמו.

ולמי שצריך, יש עכשיו ספר שלם שמסביר את כל הקטע של הגל.

ב-New Scientist יש כתבה על מחקר גדול שעשו בתחום לאחרונה בו המארגנים הריצו תחרות בה הם הזמינו מתחרים לתכנן אסטרטגיות לשינוי בין סוגים שונים של למידה חברתית, למידה עצמית וחזרה על ידע קיים כדי לראות איזו אסטרטגיה תהיה הכי שימושית. כדאי לקרוא, זה מאוד מעניין. אלו המון שאלות מעניינות שכל אדם צריך לשאול את עצמו כשהוא מתכנן את החיים שלו.

בקצרה, האסטרטגיה המנצחת היא זו שבילתה את רוב הזמן בלעשות מה שהיא יודעת, בערך חמישית עד עשירית מהזמן בבעיקר ללמוד מאחרים והשתדלה להתקדם עם הזמן ולהעריך יותר שיטות חדשות יותר. כמו כן היא גם פיזרה את הלמידה בצורה פחות או יותר שווה לאורך חייה. אבל מה שעוד מעניין הוא שלמרות שלמידה חברתית והעתקת אחרים זה מאוד שימושי, זה עובד יותר טוב במקום בו יש הרבה אחרים שלומדים ומנסים דברים בעצמם.

כמו כן, למרות שיש בעלי חיים אחרים שעושים את זה, בני אדם עושים את זה הכי טוב בגלל השפה והיכולת שלנו להעביר מידע במהירות וביעילות.

אני, אישית, חושב שאני מעדיף לחדש ולבדוק דברים חדשים. גם אם זה פחות יעיל ופחות רווחי, אני מעדיף לחשוב לטווח הכללי והרחוק יותר.

אבל אני חושב שיש לזה פתרון. מה שאני עושה הוא מחלק זמן עיבוד כמו מערכת הפעלה. אני מריץ משימה או שתיים בחזית וכל השאר מחכות ב-runqueue לזמן שלהן. ומדי פעם אני מחליף הקצאות זמנים כדי להביא משימות אחרות לחזית.

אם אתם פתאום נתקלים באזהרת וירוסים או רוגלות, במיוחד אם זאת התראה שנראית שונה מתוכנת האנטיוירוס המותקנת אצלכם (אם כי יש כאלו שמתכננים אזהרות שנראות כמו התראות מוכרות), במיוחד אם היא נמצאת באמצע אתר אינטרנט, כדאי להיזהר.

ב-New Scientist יש מאמר על חברה אחת שעשתה את הכסף שלה (המון ממנו) בצורה הזאת ואיך ה-FTC האמריקני הפיל אותם בעזרת מנתחי מערכות מ-McAfee ו-Symantec. זה מאמר ארוך אבל מאוד מומלץ לקרוא. אם אין לכם כוח, דלגו לסוף לאזור הטיפים ואיך להגן על עצמכם.

הסיפור עצמו מעניין אבל הנה הטיפים הבסיסיים:

בכל מקרה, הטיפ הכי חשוב, וזה חשוב לכל נושא בו צריך להחליט החלטות חשובות: לדעת כמה אתם באמת יודעים ולהתייעץ במומחים אמיתיים אם אתם לא בטוחים במאה אחוז.

הדיון הקצר שלי עם מעין על האם לגוגל יש רשת חברתית או לא הסתכם בכך שהיא אמרה שכל עוד בבאז אין Farmville אז זאת לא רשת חברתית. אני אמרתי ש-Farmville לא מגדיר רשת חברתית אבל לא היה עוד מה להוסיף.

למען האמת, אני חושב שכל התוספים האלו רק הורסים את הרשת החברתית והנה עוד סיבה למה. כי ברגע שמקלידים מידע פרטי שאמור לעבור בין חברים ונותנת השירות שלכם מתחילה לחלק אותו חינם אין כסף לכל מי שרוצה, זאת בעיה.

אני לא אוהב את המשחקים הקלילים האלו ברשת אבל מי שרוצה שיבושם לו. אין שום קשר בין זה לבין רשת חברתית. אם אנשים רוצים לשחק טרוויאן או Farmville או מלחמות מאפיה או כל דבר אחר, ברצון. יש להם אתרים פרטיים (אאל”ט) בהם אפשר לחלוק רק שם משתמש וזהו.

כי בשבילי, רשת חברתית היא רשת חברתית ולא חור שחור לכל בן אדם שאי פעם היה בקשר עם מי שיצאה עם הגנן של השכן של הבן דוד של מי שהיה הנהג של המ”פ של הפלוגה השכנה למשך חודשיים בצבא. הרשת החברתית שלי היא האנשים שאני קורא להם חברים ומכרים ושהייתי רוצה באמת לשמוע מה קורה איתם בחיים ומה שלומם ומה יש להם להגיד.

ובשביל זה, לדעתי, באז מתאים לחלוטין.

כי אין לי שום בעיה שהדפדפן שלי ינגן וינהל לי את לוח השנה ואת הדואר כי אלו בכל מקרה דברים שאני עושה באותו הזמן. אין לי בעיה שטלוויזיה גם תנגן ותקליט ותוריד לי תוכניות או סרטים כי אלו שירותים קשורים. כשחבר שלי מציע לי להצטרף לשירות חביב שמאפשר לאנשים למצוא מומחים דרך קישורים חברתיים אני אומר סבבה, נשמע נחמד. מה שאני לא אוהב הוא שאותו שירות, בשביל להירשם, דורש ממני לחשוף את כל הפרופיל של גוגל ולזה אני לא מוכן.

רשת חברתית צריכה להיות רשת חברתית ולא להתערבב עם כל דבר אחר. או לפחות, להציע את האפשרות הטהורה יותר.

1) כפתור הכיבוי: ענק. התפריט הקטן שלידו שפותח את שאר האפשרויות: פיצק’לה. אז כבר קרה לי שרק רציתי לבחור ב-Switch User, החטאתי את הכפתור הקטן ולחצתי על הכיבוי במקום. אז הדפדפן והמסמך וכל שאר הדברים הפתוחים הולכים קאפוט.
2) ה-Windows Explorer. מאוד אוהב שהוא שומר מקומות מועדפים או משומשים יותר לשליפה מהירה אבל אין לי מושג לפי מה הוא מסדר אותם ואין שום דרך להגיד לו “אל תשים את הספריה הזאת ברשימה לעולם”.
3) תוכניות כבר נעלמו לי מה-Start Menu. אמרתי לו שים אותן שם ומתישהו הן פשוט נעלמו. זה מוזר.
4) התפריט הצידי של תפריט ההתחלה, כל הספריות הרגילות, המחשב ולוח הבקרה. דבר ראשון, המחשב לא נפתח לתפריט מעבר לכוננים והמעבר לשם נורא קשה.
5) המסמכים של תוכניות מסוימות. מאוד מגניב. רק חבל שכל פעם שאני עושה את זה עם Word, הוא נדפק ולא מוכן לקרוא את הקובץ.
6) 7 תמיד מסדר את הקבצים. כל הזמן. אחד הדברים שאהבתי ב-XP הוא את היכולת להשאיר ספריה פתוחה ואז הדברים שהשתנו או נוספו היו בסוף. לא עוד. ואין דרך להגיד לו אחרת. וגם, כשאומרים לו לסדר מחדש, לפעמים לוקח המון זמן.

אבל צריך להיות פה DX11 אז אני מת כבר להתקין אותה על מחשב טוב ולשחק Halo 2, יא מיקרוסופט חארות.