Meeting Friends and Getting Parts

2016-03-19

את יום שישי התחלנו עם משחק תפקידים. זאת אומרת, אני התחלתי. כי זה משחק צ’אט אז למה זה שאני בלונדון אמור להפריע? אז התחלתי בזמן שמעין התארגנה ואז יצאנו לבית קפה קטן לאכול ארוחת בוקר ולסיים.

Bloomsbury Coffee Shop הוא חור באדמה קטן וחמוד. זה כמו חור בקיר רק שבלונדון, בכמה מקומות נבחרים, הרחוב גבוה יותר מהקומה הראשונה של הבניין. יש להם אוכל אנגלי סבבה ועוגות ביתיות ממש טובות. ויותר חמוד, הם מסמנים חשבונות עם כפות עץ גדולות וממוספרות.

image

אחרי שסיימנו לשחק ולאכול, הלכנו למצוא לאבא של מעין חלק לאופניים. הוא הזמין חלק שהוא צריך ואנחנו שמחנו לחסוך לו משלוח. זה רק רכבת לבריקסטון, אוטובוס לדאלוויץ’ ועוד קצת הליכה. עשינו מזה טיול בוקר, פגשנו כלבים, השקפנו על אגם קטן, קפאתי מקור, פגשנו עוד הרבה כלבים, אכלנו במאפייה מגניבה וחזרנו חזרה. לפני שעלינו על הרכבת הסתובבנו קצת בשוק ובחנויות הקטנות, מצאנו גלידה מגניבה בשם Yumitub והותקפנו על ידי אישה שטענה שישו אוהב אותנו.

בדרך חזרה לדירה אמרנו, נעצור באפולו ויקטוריה, אולי יש כרטיסים ל-Wicked. אז מצאנו כרטיסים סבבה למחר בצהריים. קנינו עוד קצת מתוקים וחזרנו לדירה לנוח קצת. או קצת הרבה. בדרך גם עברנו ב-King’s Cross.

image

אחר הצהריים פגשנו את עידן ודניאל לתה (Cutter & Squidge נשמע כמו מקום מומצא מספר של הארי פוטר אבל ה-Biskie שלהם, שדומה ל-Cookiez, היה מאוד טעים) ואחרי זה את עדי ומייקל לארוחת ערב (Bi Won, מסעדה קוריאנית ממש טעימה) וקינוח (Zizzi, סאנדיי מדהים ומרשמלו מהמם). היה מאוד כיף וחזרנו לישון שבעים ומרוצים.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

חופשה קטנה באנגליה

הרשומות הבאות יהיו על חופשה קטנה של סוף שבוע שעשינו באנגליה ב-2016.


Posted in Life, Maayan by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – מה שאנחנו אוהבים לעשות

2015-10-01

ביום האחרון שלנו במדריד, היה לנו בעיקר זמן לשרוף, אז הלכנו לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות.

image

image

image

image

image

image

image


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – חזרה לבסיס

2015-10-01

סיימנו את הטיול וחזרנו למדריד, טיילנו במדריד עם כמה חברים שהיו שם.

ועשיתי אמבטיה.

image

image

image

image

image

image

image

image


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – עד סוף העולם

2015-10-01

בחלק הזה, רכבנו עד סוף העולם (זאת אומרת, מגדלור בסוף ספרד).

לכלבה קוראים, בתרגום ישיר לעברית, פלפלת.

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – החלק של הלבד

2015-10-01

הימים הבאים לא מכילים תיאור טקסט בגלל שכל הנושא הזה התעכב ואז לא השלמתי את זה ועכשיו אני כבר לא זוכר את הכל.

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

image

על זה אני כן חייב להגיד משהו: זה המקום בו עצרנו למנוחת לילה ואחותה של מעין וחבר שלה היו בקומה העליונה. הוא נשען על המעקה של המרפסת והמרפסת קרסה. הוא קיבל טיפול ויצא בסדר אבל זאת לא הייתה חווייה נעימה והשאיר דיי את כולם עם טראומה ממרפסות.

image


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – אחרי הקתדרלה

2015-09-27

יצאנו רק שלושתנו מוקדם בבוקר מסנטיאגו דה קומפוסטלה בעקבות המשך הנתיב. לקח לנו קצת זמן למצוא את הדרך החוצה מהעיר (זה תמיד קשה יותר בערים) אבל בסוף עלינו על הנתיב הקטן שאמר פיסטרה. טיפסנו על הגבעה השכנה וצפינו על העיר מבחוץ. בדרך גם ראיתי במו עיניי מה קורה כששי נתקל במכשול “שאי אפשר לעבור” עם אופניי ידיים.

המנדט ליום הזה היה בשבילי להתקדם בקצב שאני רוצה כי מעין רצתה בעיקר לעשות את זה עם אבא שלה ואני רציתי לראות למה אני מסוגל. התקדמתי וחיכיתי והתקדמתי וחיכיתי. עד שהגיעה דרך עם המון אבנים גדולות. דבר כזה בבירור מאט את שי אבל אני מתקדם הכי בקלות כשאני יכול לעשות את זה מהר. אז התקדמתי מהר ועצרתי בסוף העלייה הגדולה עם האבנים. ידעתי שייקח למעין ושי עוד זמן אז תהיתי אם לחכות או לא. אחרי הבן אדם השלישי שאמר לי שראה אותם מתקדמים אז המשכתי. מצאתי אכסניה באמצע שום מקום והצלחתי להתחבר לרשת שלהם כדי לשאול מצב. המשכתי עוד עד המסעדה בסוף השביל ושם התחברתי שוב וחיכיתי.

הם הגיעו אחרי כמה דקות ומשם המשכנו חצי כביש חצי שטח דיי ביחד עד הסוף. עברנו ערים וכפרים ומפל כל כך מגניב שכשסיפרנו עליו לשאר אז הם קפצו לאוטו לחזור לראות אותו.

טיפסנו וירדנו עד שכבר ממש התקרבנו לעיר היעד. שם הייתה עלייה אחרונה שאני טיפסתי מהר והגעתי לעיר. לפני שהספקתי להתחבר לרשת מקומית כבר ראיתי את יפה וקיבלתי הוראות להגיע למלון. מעין ושי הגיעו כמה דקות אחריי ואז נכנסנו והתמקמנו.
נשנשנו משהו בקפיטריה שהגישה רק כריכים קרים ואז קפצנו לסופר ממול לקנות מילקי לקינוח.

ארוחת הערב הייתה במלון – שכולו נראה כמו פליט משנות השמונים (הצלחתי להימנע מלהזכיר את סטיבן קינג) – והיא הייתה ממלאת, מלאה שמן, נדיבה ועם פלאן ממש גרוע.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – הלאה ומעבר

2015-09-26

שי, מעין ואני יצאנו מוקדם על הבוקר וניסינו למצוא את הדרך החוצה מהעיר. אחרי כמה ניסיונות כמעט מוצלחים, מצאנו את היציאה ואת השביל. אחרי העיר הוא הפך לדרך כפרית קטנה ואז לדרך עפר ואז לשביל בין העצים.

עברנו כמה מכשולים וכמה עליות ומצאנו את עצמנו מסתכלים חזרה אל העיר ממרום הגבעה הראשונה.

מעין אמרה שהיא רוצה לרכב עם אבא ושאני יכול לרכב בקצב שלי אז התקדמתי קדימה מדי פעם. ומדי פעם חיכיתי.

באחד הכפרים אחרי סנטיאגו, נתקלנו בדרך מלאה אבנים גדולות. אני עברתי אותן. זה לא היה קל אבל השארתי את מעין ושי מאחוריי. בסוף העלייה הגדולה עם האבנים עמדתי וחיכיתי. כי היא הייתה עלייה קשה אבל ידעתי שהם כבר הסתדרו בלעדיי. באותה מידה דאגתי וידעתי שאני לא ממש צריך לדאוג. אז אחרי שקיבלתי דיווח מהולכים אחרים ששי ומעין כבר עולים את העלייה, ידעתי שהם יצליחו. ואם זה לגמרי בלתי אפשרי אז יש כביש ליד. המשכתי.

רכבתי בין חוות וליד כפרים. הצלחתי להשיג קצת אינטרנט מאכסנייה באמצע שום מקום ושלחתי הודעות לבדוק מה קורה. בסוף הדרך הכפרית הגעתי למסעדה בה עצרו הולכים בשביל לנוח. התחברתי לרשת שלהם ובדקתי מה קורה. שי ומעין הצליחו לעבור את העלייה והם בדרך – מרחק של 10-15 דקות. אז התיישבתי לנוח קצת וחיכיתי. הם הגיעו, שי המשיך, מעין גם עצרה לשתות מיץ תפוזים ויצאנו לדרך שוב.

מצאנו כפר קטן עם נהר ומפל יפהפה, השגנו את שי שוב, עלינו על דרך יער, דרך שדות, עלייה מאוד עלייתית וירידה בהתאם, הדרך הראשית ואז שוב דרך צדדית של עיירה ואחרי שמיהרתי בעלייה בזמן שמעין ושי לקחו קיצור למלון, הגענו אל היעד ופגשנו את כל מי שכבר השיג אותנו אל העיר.

אכלנו ארוחת ערב בתוך המלון שלנו, מקום שנראה כאילו נתקע בשנות השמונים ולא יצא משם. אבל האנשים שם היו נחמדים, למרות שלא ידעו מילה אנגלית. המיטות היו נוראיות.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – עוד יום מנוחה

2015-09-25

מכיוון שבאופניים אנחנו מתקדמים בערך פי שתיים מהר יותר מההולכים אז הפעם חיכינו יום בסנטיאגו עד שכולם הגיעו. בינתיים, הלכנו למיסה… בקתדרלה… ביום כיפור… היה מעניין. :-)

לאחר מכן, הלכנו לחפש את התור לקבלת התעודה על סיום המסלול. מעין, אחרי הכל, עשתה כמעט 300 קילומטרים באופניים ודאגה לסמן זאת בתחילת וסוף כל יום. אז מצאנו את משרד הצליינים המקומי וראינו תור של שעה שנשפך אל הרחוב.

אז הלכנו לשבת קצת, לשתות משהו ולנוח. בזמן שאני חזרתי לנוח צהריים במלון, מעין נכנסה לתור. שעה לאחר מכן, הלכנו אני וההורים לחפש אותה ולראות מה קורה. מה שקרה הוא שמעין התקדמה קצת, מצאה מישהי שפגשנו בדרך יום קודם והתיידדה עם עוד שתי גרמניות נחמדות על הדרך. זאת אומרת, שעה ממוצעת בחיים.

עם תעודה ביד, חזרנו למלון לחכות לכולם ואז התארגנו לארוחת ערב במסעדה טבעונית כדי שיהיה ליותר מה לאכול. ובזאת סגרנו את הבילוי בסנטיאגו.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.

קאמינו דה סנטיאגו – החלק של סנטיאגו

2015-09-25

קמנו בבוקר ואכלנו ארוחת בוקר קלה. שי מהר יצא לדרך בזמן שאנחנו לקחנו קצת יותר זמן ויצאנו כמעט שעה אחריו. ציפיתי שנשיג אותו עד הצהריים.

בינתיים עברנו דרך עיירות וכפרים, פגשנו הרבה אנשים מעניינים וכבשים ואפילו מצאנו חברים שלא ידעתי שנמצאים פה.

עמית, חבר שאני מכיר מהטכניון ובעיקר דרך ירון ורומן, עושה את הקאמינו עם אחותו הקטנה. אז דיברנו, קבענו להיפגש במדריד בסוף החודש ואחר כך גם עצרנו לנשנוש צהריים ביחד. אז גילינו שהיא רוצה להיכנס לתחום התכנות אז מעין הסבירה לה על She Codes ואני מאוד מקווה שהיא תלך, אם לשפוט לפי כמה שמחה זה עושה את מעין.

היה קצת טיפוס אחרי, עד שהגענו לפסגה הגבוהה אבל אז זה היה בעיקר בירידות אז היה מאוד כיף, וכמובן, גם הרבה דברים לצלם.

לבסוף הגענו גם לסנטיאגו דה קומפוסטלה. קצת הסתבכנו עם הנתיב בתוך העיר אבל הצלחנו להגיע לאן שסימן לנו שי שכבר הגיע שעתיים לפנינו. אבל GPS הוא מה שהוא והחטאנו בכמה מטרים ולא ראינו את המלון עד שההורים הגיעו והצביעו עליו.

היה קצת סיפור עם להביא את האוטו ולפרוק אותו כי המלון, טכנית, בתוך העיר העתיקה אבל בסוף הסתדרנו למרות שעשיתי טיול קצר עם יפה כדי למצוא חנייה.

המלון היה מאוד מגניב, אכלנו ערב במסעדה לא משהו אבל אחרי זה מצאנו “מפעל” שוקולד קטן וחמוד וקינחנו בשוקו מדהים.


Posted in Life, Maayan, Me by with no comments yet.