עולמות 2008 – גוף ראשון עבר

תקציר הפרקים… (כי אין לי כוח לכתוב שלושה ימים בפירוט)

ויהי יום ויהי לילה – יום שני
נתקעתי קצת בפקקים אז הגעתי לסדנת הנחיית מועדוני קריאה באיחור. חיכו לי! כמה נחמד. טוב, ציפיתי לקצת יותר. זה היה תרגול כמו הסדנה של גיא חסון על סיפורים נושכים באייקון. לא יודע כמה אבל אני מקווה שזה עזר.
הסדנה שהייתה אמורה להיות ארבע שעות התקצרה לפחות משעתיים אז ניצלתי את ההזדמנות לקפוץ להרצאה של קרן לנדסמן. היה מרתק ומשעשע ובאמת הייתה צריכה להרחיב יותר על מחלות כי זה באמת מה שמעניין. :) קשת שולתת!!!1
אחרי ההרצאה לא היו לי הרבה תוכניות אז, אחרי שליוויתי את לילי ואלישבע לקנות אוכל, תפסתי את לירן, ידיד מהטכניון וישבנו לשחק משחקים. החרמנו את השולחן של האגודה לחקר העב”מים בטענה שאנחנו עב”מים אז מותר לנו. משכנו עוד כמה אנשים ושיחקנו עד אחת בלילה בערך כשהייתי צריך ללכת לישון.
שרדתי את הדרך לדירה של עודד וקרן בהרצליה שם ציפיתי שאנשים יהיו ישנים או בדרך אבל מצאתי את אחי משלים קומיקסים. העברתי בלבדוק אינטרנט ובלי לשים לב היה ארבע בבוקר ו”מי הפליל את רוג’ר ראביט” נגמר. החלטנו שנגמרה לנו הסבלנות לחכות לקרן והגיע הזמן לישון. לא הספקתי יותר מלהתמקם והיא הגיע והסבירה שהיא הייתה עסוקה בלהכין דמויות למשחק שאמור להתרחש מחר.

ויהי יום ויהי לילה – יום שלישי
הייתי צריך להיות רק בשתיים עשרה בבוקר אז יכולתי לישון קצת.
הגעתי לסדנה של קרן אמבר על איך לכתוב הרצאות. היה צריך להגביל את המקום. סדנה שהייתה אמורה להיות עשר וקצת אנשים התרחבה ליותר מ-20. קרן צריכה להיזהר כשהיא עושה דברים כאלו כי אנשים מגיעים רק כי כתוב קרן ולא בגלל סיבה אחרת.
אחרי זה ערכנו משתה משונה המורכב מתותים בהנחיית לילי שמשך אליו יותר מדי משתתפים. אז הצטרפתי אל קרן, רן ורוני לארוחת צהריים בסודוק. הלחמנייה הייתה דווקא לא רעה: מתפוחי אדמה.
חזרנו לאסיפה המיוחדת של האגודה שהייתה במקום ולעניין אבל הייתה צריכה להיות מסודרת ומנוהלת יותר טוב. צריך או לשים אותה בחדר נפרד או לשים אותה ללא הגבלת זמן (או אם הגבלת זמן יותר רחבה) או לכתוב בסדר היום כמה זמן מוקצב לכל דבר. עדיף כולם ביחד. קשה לי להאמין שבמקום דיי גדול כמו בארבור אי אפשר למצוא חדר במיוחד לאסיפות או ל-MIBים. כך יצא שהדיונים יצאו והמשיכו בחוץ.
רציתי ללכת לעוד הרצאה אבל לא היה לי כסף אז חשבתי שזה תרוץ טוב לא ללכת. אז הסתובבתי לי מסביב ובחנתי את הנעשה. ליוויתי את אלישבע למגה שוב פעם ואיך שהוא הגעתי אל פאנל על מלחמה בין גלקטית. קרן, שהייתה צריכה להעביר את הפאנל, הייתה מוכנה בזמן ובמקום אבל הפאנל נשכח מחוץ לאולם. הייתי צריך ללכת להביא אותם. סך הכל היה מעניין. נושא שלא ממש חשבתי עליו.
במהלך הפאנל חשבתי שזה היה יותר הרצאה אחת של שלושה מרצים שונים. האם זה היה בגלל שהנושא כל כך קטן או שלאף אחד מהם לא היה את הזמן להכין הרצאה מלאה?
אחרי זה הלכתי לראות מה קורה אם לילי והבטחתי שאשמור מקום בחלום ליל-קיץ. בתשע וחצי הכרזתי שהגיע הזמן לתפוס מקומות אז לקחתי את אלישבע וחברתה סופי לתחילת התור. היה מוזר, משונה ומצחיק כשאנשים דוחפים ונדחפים והסגל משחק “Get Down Mr. President!”.
המחזמר עצמו היה גאוני ובהחלט צריך להוציא DVD או אפילו גרסה מודפסת.
הודעתי על נטישה מוקדמת כי יש לי משמרת למחרת אז תפסתי כמה חיילים מסכנים והסעתי אותם לבסיס שלהם.
הפעם, כשהגעתי לדירה, שניהם כבר היו ישנים והייתי צריך להציק להם קצת. נו טוב, לפחות הלכתי לישון.

ויהי יום ויהי לילה – יום רביעי
הייתי צריך לקום מוקדם ולזוז לכנס למשמרת. הכל היה סבבה חוץ מהעובדה שביליתי חמש שעות על כיסא מעצבן מפלסטיק. והבאפיסטיות הציקו. אבל לפחות שמונה אנשים הצטרפו או חידשו חברות לאגודה. פיקחתי על חידוש החברות של משפחת רייכמן. לא רק שאחד מהם היה מ”מ שלי, מסתבר שכולם חובבים.
בשתיים הייתה ההרצאה של קרן על אומנות המלחמה. היא הייתה פחות מרגשת מהרצאות אחרות שלה כי היא כיסתה חלקים מהספר והשוותה אותם למצבים מהמדע בדיוני. זה גרם לי לחשוב שאולי משהו דומה רק עם “איך לשרוד מרד רובוטי” יעבוד. אני נורא אוהב רובוטיקה וזה יכול להיות נחמד.
משם הסתובבתי קצת, הדגמתי משחק והלכתי להרצאה על כוריאוגרפיית קרבות כסוג של אומנות. לא ציפיתי להרבה כי זה לא היה יואן וו-פינג שהרצה אבל עדיין היה מעניין וחביב, במיוחד לדבר איתו עוד קצת אחר כך.
משם הלכתי לנולד לפילק. שוב פעם לא עברתי. אמרו לי שהחומר עליו אני מתבסס הוא איזוטרי מדי. בסוף אפילו השיר שאני אהבתי הגיע רק למקום שלישי. שיר מקורי, יפה ונוגה הובס על ידי “פאנפיקים”. אולי זאת לא הקהילה שלי.
טוב, אני אנסה שנה הבאה לכתוב משהו על משחקי מחשב, אל תגלו לאף אחד.
ויתרתי על הסוף לטובת קצת זמן בידור אצל לילי שוב. מועדון הקריאה התקיים באותו הזמן ומה שהם מצאו לעשות זה לצעוק אליי שלא קראתי אותו עדיין. עוד לא התפניתי, אז תירו בי.
ההרצאה של גיא וינר על אסטרטגיה והעדרה במד”ב ופנטזיה הייתה נהדרת. עכשיו הבנתי למה יש מפות בספרי פנטזיה: כדי שיהיה אפשר לנתח אותם אסטרטגית ולרדת על טעויות מלחמתיות.
לאחר מכן, גייסתי כמה אנשים, בעזרת עופר, לשחק משחקים והרצנו עוד קצת עד שניצחו אותי ב-Cities and Knights בהפרש של תור. נשארתי לפרקים המעניינים של דוקטור הו ונאלצתי לנטוש את לילי לטובת נסיעה הביתה.
מהנסיעה הביתה חשבתי רק על איזה מוזר זה לפגוש את יעלה, שהייתה איתי באותה כיתה, בכנסים ולדבר איתה על ספרים, סרטים והקהילה.

ולא לשכוח, פנטזיקון בקיץ.


Posted in Life by with 11 comments.

Comments

  • ניהאו says:

    glade you enjoyed :)
    I must say it was a very tireing con for me that left me slightly annoyed and in need of extensive virtual progress in FFXII and FFIX to recharge the batteries.

    all in all I think it was a fine con- a fact that surprises me beyond my expectations.
    considering the changed we had to make from the last olamot this one finally worked out well enough.

    I also want you to know that people like you make the work worth while. I was truly impressed by the responses in the meeting – it proved beyond any doubt that our society is intelligent and fully capable of participating in a serious discussion- a fact that has always been belittled, ignored, jeered at and underestimated by outsiders.
    next time I will run it better… I learn a bit more every time I try.

    anyway- I have to go to sleep so talk to you later and thanks again for the book.

  • שחר says:

    תודה על הטרמפים – פתרת במחי קסם בעיות לוגיסטיות, פעמיים.
    קארמה++;
    וכל הכבוד על המשחק Cities and Knights – היה ממש צמוד ביננו, ניצחתי במזל צרוף.
    נשתמע, ובהצלחה בחדו”א

  • Eran says:

    ניהאו – אני גם דיי הודהמתי מכמות האנשים שהגיעו לאסיפה, הרבה יותר מאשר באייקון. אני מקווה שזה ימשיך ושתחשבי על הנקודות העליתי פה לגבי הזמן והמיקום.

    שחר – אתה חייב להפסיק עם ההקשרים למחשבים ותכנות. זה בטח לא בריא בטווח הרחוק.
    חוץ מזה, היה תיק שחור זרוק אצלי במושב האחורי. יש סיכוי שמישהו ממכם לקח ממנו משהו?

  • מאץ' says:

    זה בסדר, הוא היה זקוק לתירוץ טוב ללכת…

  • אלודאה says:

    האסיפה לא שובצה הפעם במקביל להרצאה של גיא בקר – זו מן הסתם אחת הסיבות לנוכחות המאסיבית.
    אותי הרגיז שדיברנו יותר מחצי שעה על נושא שהועד כבר סגר, ולא הודיעו על זה לאף אחד.

    ולמה שוב לא הצלחתי לתפוס אותך ליותר מעשרים שניות? טאנג’!

  • Eran says:

    זה גם קצת מעצבן. צריך לשתף יותר מידע. אני בכלל לא ידעתי שהנושא הזה סגור ומה הוא אומר באמת עד שפירטו לי את זה בחוץ.

    ואת, כל הזמן היית עסוקה בלהתרוצץ ולהרצות ובדברים טריוויאלים כמו ‘חלום ליל קיץ’. אבל ישבתי הרבה ליד בן-זוגך וכמובן, קשת.

  • ניהאו says:

    its not closed
    ppl just prefer to believe it is

  • Eran says:

    האם את מסכימה שאני אפרט פה מה שאמרת לי או שמישהו בועד עלול להתנגד?

  • אלודאה says:

    הנה הקטע המשעשע – לדעתי בעולמות הנוכחי – כולם בילו עם הבנזוג יותר ממני…

  • ניהאו says:

    they will indeed object most loudly…
    do not write it online plz

    אלודאה- אני לא ביליתי עם הבן זוג שלך אפילו רבע דקה, בקושי ראיתי אותו מאחורי איזה מישהו או שניים…
    צריך להוציא איזה חוק בית שמפנה זמן להתרועעויות חשובות בכנסים לאנשים כמונו.