תמונת מצב: קקה
ביום שישי, רצינו לאכול ארוחת שישי עם ההורים של מעין. אחרי שעבדתי כל היום, התחשק לי לפנק את עצמי אז מעין לקחה את זה קדימה והציעה בלאק (כי אמרתי מוקדם יותר שבא לי על קינוח של בלאק). אחר הצהריים, התרחצנו, תהארגנו ויצאנו לאסוף אוכל מהבלאק. הפעם, התחשק לי משהו באמת מת אז ביקשתי את ההמבורגר שלי well-done? איך שהוא, יצא לי המבורגר אולי מדיום. לא, אני לא יודע איך אפשר להתבלבל. אבל הייתי רעב אז אכלתי אותו. זה רק לא עשוי כמו שאני אוהב, זה לא רעל, נכון?
אז אולי אכלתי הרבה, כמו שעושים במקרים כאלו, אבל אף פעם לא הרגשתי ככה אחרי בליסה רצינית. ביום שישי בערב כבר התחלתי להרגיש מוזר. בשבת הרגשתי כל כך רע שקמתי, ניסיתי להתחיל את שגרת הבוקר שלי (שמתחילה, למי שיודע, בערך בחמש בבוקר) אבל מהר מאוד קרסתי על הספה ולא קמתי עד אחר הצהריים. כל היום עבר לי בהזיית כאב בטן, כאב ראש ושינה אחת גדולה. בערב הרגשתי מספיק טוב בשביל לעזור למעין להכין משהו לאכול אבל לא הרבה יותר מזה.
ומאז ועד עכשיו (שני בבוקר) אני מלווה באוסף של כאבים, בחילות, חוסר תאבון וחוסר נעימות במגוון תצורות שונות. פחות או יותר כל דבר מהבטן ומעלה, שאינו החזה או העיניים, כואב לי. כולל הגב. זה כנראה תוצאה של המון לחץ ושאני לא נתתי לעצמי באמת לנוח (למרות שהדבר הטוב היחידי בכל זה הוא שאני לא מרגיש עייף) אבל ההמבורגר בטוח היה ההתחלה של כל הבלגן.
Posted in No Category by Eran with comments disabled.