שותפים ללימודים? לצוות עבודה?
חודש בו ישבנו באותה כיתה?
טיול לגולן או אולי לחו”ל?
העובדה שנתתי יד במצב בהול?
כשעברנו ברחוב באותו מקום ובאותה שעה?
או אולי כי אנחנו תמיד בבית קפה שבפינה?
כי סיימנו בית ספר או שהיינו בצבא?
כי תמיד דאגתי לחילוף בשמירה?
החלפת ספרים ואינטרסים משותפים?
כשהתחביבים שלנו, במקרה, חופפים?
הבאתי את מה שרצית כשלא יכולת בעצמך?
או כי רציתי שתעשה לי טובה כשאני אצטרך?
חבר של חברה של חבר?
או אולי בכלל מישהו אחר?
מפגש מקרי או אירוע אקראי?
או כי ברירה אחרת לא הייתה לי?
כי אני חושב שאתה תורם לעולם?
או כי את רואה אותי כמיצג המדגם?
תמיד הולכים לאותם אירועים?
או שבארוחת הצהריים לשולחן אנחנו שותפים?
כי את שיעורי הבית צריך להגיש בזוגות?
או כי שנינו קיבלנו את אותן משימות?
כדי שנוכל לעזור?
בעיות לפתור?
לארח חברה?
להתנחם בשיבה?
שיהיה על מי להישען כשהכל מפורק ושבור?
או פשוט כי אני זוכר את מערכת היחסים הזאת מאז שידעתי לספור?
Posted in Stories, Thinking Out Loud by Eran with .