באמצע הלילה
האם אני באמת לא צריך אף אחד אחר?
האם זה משנה שאני רוצה?
“כן, ניסיתי להרשים אותך באייקון.
כי דיברנו על זה ואת ביקשת כל כך יפה.
כי באותו הרגע, מה שאת רצית היה הדבר היחידי ש…
ובכן… כבר חודש וחצי אני חושב ולא מסוגל להתבטא.
ויש לי תמונה, של הרגע, תמונה שלא רצית
אבל מבחינתי יצאה מושלמת. גרנדיוזית. פלאית.
ואצלך זה כבר בטח מלפני מזמן
אבל אני לא מסוגל להרפות מהמטען.
ולמה אני לא אומר לך את זה לפנים?
כי אני מפחד התוצאה העלולה להישאר לתמיד.
אני מפחד לפגוע ביחסים.
אני מפחד שתגידי שאין לי סיכויים.
אני מפחד שתחשבי שזה טיפשי.
אני מפחד ממה שעלול לקרות לי,
כי ניסיון יד-שנייה יש לי מספיק.
המחשבות יוצאות ונכנסות, נתקעות ומתחבטות.
ואני נשאר… להביט… מרחוק.”
Posted in Thinking Out Loud by Eran with 10 comments.