אתמול חזרתי מהעבודה קצת מאוחר יותר מהרגיל. יצאתי בזמן אבל כל תחנות האופניים ליד העבודה היו ריקות ולכן פספסתי את האקספרס לחיפה. כשכן הצלחתי להגיע לעיר, לא הצלחתי למצוא את בסי במגרש החניה והתחלתי קצת לדאוג עד שראיתי שחניתי ממש קרוב ונרגעתי. עליתי את רחוב פרויד בדרך הרגילה וכדי לא להיתקע מאחורי מכונית איטית, מה שיכריח אותי לאבד מומנטום ואז לעבוד עוד יותר קשה כדי להחזיר לעצמי מהירות, עברתי לנתיב השני לעקיפה. נכנסתי מיד אחרי SUV שעבר אותי ולפני מרצדס לבנה. אני חשבתי שנכנסתי כמו שצריך. הם לא הסכימו איתי. הם צפצפו עלי והבהבו עליי וחשבתי האם לא לעבור חזרה ימינה בכוונה אבל הם עקפו אותי מימין לפני שהספקתי להשלים את המחשבה הזאת. חזרתי לנתיב הימני והמשכתי כרגיל. כל הדרך המפותלת הזאת לפרויד היא מאוד צפופה ומווסתת על ידי שני רמזורים אז לאחר כמה דקות ראיתי אותם שוב. הם נתקעו בנתיב השמאלי ואני, יודע שבשביל הדרך שלי צריך להישאר בנתיב הימני, עברתי אותם והתמקמתי בדרך לרמזור. הם הגיעו אליי מימין ולרגע חשבתי שהם רוצים לפנות ימינה אבל ברגע שהרמזור הפך לירוק ואני נסעתי, הם נסעו אחריי. פה חשדתי. ניסיתי להתקדם בזריזות אבל בלי באמת למהר וכיוונתי לדרך הרגילה שלי במורד פיק”א. הדרך התפנתה אחרי הרמזור הראשון. אני עברתי לנתיב הימני. הם באו לעקוף אותי משמאל אבל נשארו לידי וצפצפו עליי. ואז הם עברו אותי, עצרו באמצע הכביש, יצאו מהמכונית והתחילו לרדוף אחריי. אני, בתגובה מיידית, העברתי להילוך אחורי ונתתי בגז. הם רדפו אחרי קצת עד שהתרחקתי והם ויתרו. ניסיתי לחזור אחורה לפניה של הרמזור ולקחת כביש אחר. הם איך שהוא … Continue reading Bessie’s First