The Less Interesting TimesOn the Bleeding Edge

2013/03/15 ניסוי בשינה רב שלבית: הכנות

אני לא זוכר איך הגעתי לזה שוב אבל החלטתי לנסות עוד פעם את הנושא של שינה רב שלבית. לפני שנתיים בערך קראתי מאמר על מישהו שלקח שלושה צעדים ששיפרו לו מאוד את החיים. אחד היה ללמוד את מקלדת Colemak. את זה עשיתי. זאת אומרת, עברתי לגמרי אם כי אני עדיין לא מהיר כמו שהייתי. השני היה לעבור למחזורי 30 דקות עבודה ו-30 דקות הנאה. זה משהו שאני קצת מתקשה איתו ואולי לא מתאים לי. והשלישי היה לעבור לשינה דו-שלבית. מה שהוא עשה היה לישון 4.5 שעות במהלך הלילה ועוד שעה וחצי אחר הצהריים. אני לא אגע בזה אלא בדברים אחרים שגילית לאחרונה.

כרגע המקורות שלי בנושא הזה הם וויקיפדיה והבלוג של אחד סטיב פאבלינה שניסה את זה בעצמו. כמו כן אני קורא את Ubersleep, ספר שאמור לאסוף את מעט הידע שכן קיים בנושא, ואת 40 Sleep Hacks, ספר עם טיפים לשינה טובה יותר.

מה שאני יודע זה את זה: מעבר לשינה היחידה המוכרת יש עוד ארבעה סוגים עיקריים: Dual Core, Everyman, Dymaxion ולבסוף Uberman.

מה שקורה ב-Dual Core הוא שיש שינה אחת עיקרית בלילה של שעות, עוד שינה של כשעה וחצי במהלך היום ועוד תנומה או שתיים של 20 דקות. ב-Everyman, יש שינה אחת עיקרית של 1.5, 3 או 4.5 שעות ובין שתיים לחמש תנומות של 20 דקות במהלך היום בהתאם. Dymaxion היא השיטה של באקמינסטר פולר והיא כוללת תנומות של 30 דקות כל שש שעות. גרסה מעט אחרת של זה נקראת Uberman וכוללת תנומות של 20 דקות כל 4 שעות. אז מי שכתבו את Ubersleep טוענות שהן המציאו את שיטת ה-Uberman או לפחות את השם שלה וזה מה שסטיב פאבלינה ניסה לעשות.

לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. אלו שהצליחו להביא את עצמם לשיטות הקיצוניות יותר ולדבר על זה (רק באקמינסטר פולר וסטיב פאבלינה, עד כמה שאני הצלחתי לגלות עד עכשיו) אמרו שקשה מאוד להתרגל אבל ברגע שמצליחים אז מרגישים מצוין. והבעיה עם השיטות האלו היא שהן לא גמישות. אפשר להחטיא את התנומות בבערך 10 דקות לכל כיוון אבל לא יותר מזה. וכשיש 3.5 שעות או אפילו 5.5 שעות בין תנומה לתנומה, צריך לתכנן דברים בקפידה. וכמו ששניהם אמרו לבסוף, כשחזרו למחזורי שינה רגילים, שהבעיה העיקרית עם השיטות האלו היא העולם – העולם ישן בשלב אחד ולאדם שישן שינה רב שלבית מסובך להתנהל בעולם כזה, גם אם יש לו לו”ז מאוד גמיש.

בעבר ניסיתי את השינה הדו-שלבית שהצליחה לי ככה-ככה, כנראה בגלל שלא הקפדתי על זה נורא. וכרגע, לפחות בהתחלה, אני מכוון אל תבנית ה-Everyman כי היא עדיין יחסית גמישה, מאפשרת לי לשחק עם זמני התנומות עד שעה לכל כיוון, ולא מרחיקה אותי הרבה מתבנית רגילה. אבל מכיוון שלמיטב ידיעתי עדיין מדובר בתחום שהמחקר המדעי בו, במיוחד על תופעות לטווח ארוך, לוקה בחסר ובהתחשב בעובדה ששלילת שינה זה דבר מאוד מסוכן, אני מתכוון מאוד להיזהר עם זה. דבר ראשון, אני מזדרז לקרוא את החומר הקיים ובכל מקרה לא מתכוון להתחיל בקרוב. מה שגיליתי מלנסות מעבר איטי הוא שאני נהיה עייף וזה כנראה יימשך הרבה זמן. זה לא משהו שאני רוצה שיקרה במהלך הלימודים. אז כרגע אני ישן שש שעות בלילה ונותן לעצמי תנומה של 20 דקות אחר הצהריים. סוג של ‘להסביר לגוף שלי שיש לו 20 דקות לקבל קצת REM אז כדאי שינצל את זה’.

מה שראיתי שמדווח על ידי אנשים שניסו את השיטות הקיצוניות הוא שזמן ההתרגלות הוא בין שבועיים לשלושה שבמהלכם אתה נמצא מאוד קרוב להגדרה של זומבי. הגעתי עכשיו לחלק בתיעוד של סטיב פאבלינה שבו הוא מתאר איך הוא ישב בסלון, לא חושב על שום דבר אפילו לא על עייפות, בזמן שבני משפחה עברו לידו. והכל היה סוג של ערפל אחד גדול והוא לא זוכר יותר מדי ממה שהלך שם חוץ מנקודה אחת שבה הוא חושב שמישהו אמר “Ok, Egon went bye bye”. אני מקווה שאצלי התופעות יהיו פחות קריטיות.

מה שכן הבנתי שצריך להקפיד לא משנה מה הוא דבר ראשון, לקום עם השעון ולא לישון מעבר. זה מה שגורם לגוף לשנות את ההרגלים. אז זה חשוב, גם אם בהתחלה מרגישים נורא עייפים. דבר שני, כדאי מאוד להקפיד על לאכול ארוחות בריאות ולא כבדות. כי הגוף לא צריך שישחקו לו עם מקורות אנרגיה מוזרים כשהוא מגדיר מחדש איך הוא נח וגם כי איכול כבד מפריע ליכולת השינה. כמו כן, הבנתי שקפה רק עלול להפריע לנושא אז אני אשתדל להיגמל מזה ורק לשתות במקרים קריטיים או לעתים רחוקות.

אז כרגע אני מכוון באמת להתחיל עם זה רק בסביבות אוקטובר אבל הנה התזכורת.

Posted in No Category, Weird by Eran with 2 comments.